ניקח את הדימוי של השטן על כתף שמאל ומלאך על כתף ימין (אבל לבושים סקסי, כאילו שניהם יוצאים לדארק אחרי שיסיימו לבלבל אותי מבפנים...).
אז המלאך מזכיר לי כמה אני אוהב אותה, כמה הביטחון שלה, האושר שלה, העצמאות שלה, החופש שלה חשובים לי. המלאך מחבק אותי ולוחש לי באוזן "תזכור מי אתה, תשמור על מי שאתה".
ואז לשניה אני מסתכל שמאלה...איזו טעות...השטן, עם הזין הענק והאדום שלו בחוץ, בזקפה מלאה, נראה שיש מישהי על ארבע מאחוריו אבל קשה לראות...עם ג'וינט ענק ביד, חיוך מאוזן מחודדת לאוזן מחודדת, מסתכל עליי ישר בעיניים...
הוא לא אומר כלום...רק מסתכל עליי במבט מהפנט...והמחשבות צצות לבד, הכל, אני רוצה לדעת עליה הכל...מה היא עושה, מה היא אומרת, מה היא כותבת, מה היא חושבת, בכל רגע, בכל שניה...ואז הוא מסיט את המבט וחודר לתחת של מישהו/מישהי/מישהם.
בעולם אחר, אם היינו יחד, אני יודע שהייתי נותן לה (לא שהחופש שלה הוא שלי לתת) את החופש המוחלט לעשות מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, איך שהיא רוצה. אני יודע שהיינו מדברים על הכל, הכל פתוח והכל על השולחן..אני יודע שהיינו מגיעים לפתרונות שיושבים בול על שנינו. אבל אני יודע שהייתי מבקש לדעת הכל, לא מקנאה, לא מביקורת, לא מלכוון לתוצאה כזו או אחרת...
הייתי רוצה לדעת הכל כי אני לא יכול (או רוצה) להוציא את האישה הזו מהראש שלי, הייתי רוצה לדעת הכל כי לדמיין אותה, לפנטז עליה כמו שהיא כרגע, במציאות, זה מרגיש חי, כמו לראות סרט תלת מימד אבל באיכות פצצה. הייתי רוצה לדעת הכל כי לעולם אמשיך לרצות להכיר אותה יותר טוב, ללמוד אותה יותר טוב, לדעת אותה יותר טוב.
אני שואל אותה אם ההוא כתב, אם ההוא שלח משהו, אם היא עשתה את המשימה הזו או אם היא שתתה ואכלה כבר היום. בכל שאלה מה שמעניין אותי זה מה היא כתבה, מה היא אמרה, מה היא עשתה...כי היא הכל, היא כל מה שמעניין אותי...
אבל אני זוכר מי אני, אני זוכר את הגבר שאני, לעולם לא אשים אותה בפינה, החופש המוחלט הוא לא סיסמא, והיא הרוויחה אותו בפאקינג דם, דמעות, וזיעה קרה..