סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך מתקדמים מפה?

אז ככה..
תחליטו מה שתחליטו, תעשו מה שתעשו, תלכו לאן שתלכו, בסוף, החיים מדוייקים.
לפני 8 חודשים. 11 בפברואר 2024 בשעה 15:47

יום קשה היום...

אני כועס

אני מבולבל

אני זועם

אני מתוסכל

אני עצבני

אני חסר אונים

אני לא יודע מה התשובה הנכונה

אני מחכה לאמבולנס (לא בשבילי) כבר 4 שעות.

והראש עובר מהמצב עכשיו אליה כל הזמן... 

אני מתגעגע

אני אוהב

אני עצוב ושמח כי היא חסרה לי ממש אבל היא איתי בלב ובכל מקום שאני הולך (היה את השיר שלה, אחד מהם לפחות, יוצא מהרמקולים של הקיוסק, כל חתולה שעוברת, השמש שיצאה כי זה אומר שיש לה יום יפה, הכל...)

אני מקנא אבל מקנא בהשלמה עם עצמי ועם הסיטואציה. 

ואני מאושר - היא כתבה לי משפט היום שהוא אולי אחד המשפטים הכי עוצמתיים שאמרו לי אי פעם (היא כתבה לי אותו אחרי שהיא נפגשה עם מישהו אתמול) - 

"היה לי אחר ושונה .
וכן , חשבתי עליך בזמן שהוא היה בתוכי."

נמסתי ורציתי לחתוך לו את הזין בו זמנית כשהגעתי לסוף של המשפט (לא מתוך שנאה אליו, אלא מתוך רצון שהכוס שלה יהיה רק שלי, אחתוך את כל הבולבולים בעולם אם יהיה צורך....) אבל צחוק בצד, אני מבין ומקבל את המקום שלו, יותר מדויק, את המקום שלה. 

אבל היא שלי, תמיד ארצה את הזין שלי בתוכה...

והיא התקשרה אליי כרגע, אז זה זמן טוב לסיים את הבלוג הזה.

החיים מדוייקים, גם בימים כאלה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י