חתיכת חודש (כמעט) זה היה (ועדיין)...
חווה פרידה אבל לא באמת נפרדנו.
חווה קנאה אבל זה היה מוכרח להגיע מתישהו (וגם לא רואה קנאה כמשהו רע, בטח ובטח אם אני מחבב את הבחור).
חווה בלבול, אבל זה רק כי מעולם לא הייתי בסיטואציה כזו.
חווה תסכול אבל על מה אני מתוסכל? החיים שלי מופלאים, חייב להתמקד בטוב, ויש כל כך הרבה!!!
אני באמת אחד האנשים המאושרים שפגשתי, גם בבאסה יש לי ים אנרגיות ואופטימיות :)
התחתנתי הכי טוב שאפשרי אנושית, אשתי מהממת, יפייפיה, מצחיקה, כיפית, חכמה ברמות אחרות, טוב לנו יחד ממש.
הילדים שלי (באופן אובייקטיבי כמובן 😉 הכי נהדרים, חמודים וגאונים שיש (למרות הרגעים שבא לי לדפוק ראש כלשהו (שלי או שלהם) באיזה קיר עד שיהיה שקט...)
יש לי קריירה מעולה (אחרי כל מיני גלגולים), מעניינת, כיפית, נוחה, משלמת טוב, שלי.
יש לי דירה ובית שאנחנו בונים עכשיו.
יש לי כלבה חמודה לאללה שנראה לי הרחיקה גנבים מהדירה מספר פעמים בשנים האחרונות...
יש לי מישהי שכבר כמה זמן מדברים, לא נפגשנו עדיין, היא מסקרנת, נראית ממש טוב, ויש אחלה של דיבור בנינו, אבל על אש קטנה בינתיים (לא מצליח או רוצה להביא את עצמי להתנהל מולה באופן שיגרום לה לגמור...)
ועוד ועוד ועוד...
אז רק שאלה, איך היא, בשנה וקצת, הפכה לי את העולם ככה שעליה אני חושב, עליה אני חולם, אותה אני רוצה?
איך היא הפכה להיות החברה הכי טובה שלי, האישה של החלומות שלי, הפרטנרית שלי לחיים האלה (בין אם הזין שלי בתוכה או בין אם לאו)??
לא יודע איך זה קרה, אבל החיים מדוייקים...
נפרדנו בדרכים כאלה וחזרנו בדרכים אחרות, זה ככל הנראה יקרה עוד כמה וכמה פעמים במהלך החיים האלה, ואנחנו יחד, נשיל כמו גולם של פרפרים את העור בכל התפתחות כזו ונצא יפים יותר, חזקים יותר, בריאים יותר. 🦋
אוהב אותך לב שלי 💜