העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

רעבה....🎭🕹⛓️

האדרנלין התחיל לעלות וככה גם הלחץ דם והאגרסיביות.

וקשוחה כקשוחה שאני שלחתי לעבדי הנאמן הודעה 

בעוד שעה תתייצב במקום הקבוע 

לאחר שעה הוא חיכה לי כרגיל ישוב על בירכיו עם ראש מוטה לריצפה כך חינכתי אותו מהיום הראשון בו התחלנו את דרכנו ,

תפסתי אותו מהמעט שיער שיש לו נישקתי אותו בברוטליות ירקתי לו בפה וסטרתי לו

עכשיו אני הולכת לפרוק את כל הזעם שלי בך 

הטתי את ראשו על המיטה הרמתי את החצאית 

הזזתי את החוט לצד המפשעה והתחלתי לזיין לו את הפנים חזק רטוב וצמוד כמו שאני אוהבת 

חצי שעה של עונג שקשה להסביר במילים ,

סוף סוף פרקתי אבל זו רק ההתחלה ,

השפרצתי לו על הפנים ואמרתי לו עכשיו תשאר בדיוק ככה ותעמוד עם הפנים לקיר ,

החזקתי את הקיין ביד והתחלתי ,

30 הלקאות בספירה

הישבנון שלו התחיל לדמם ומתחתי גבולות עד קצה היכולת  

כשסיימתי זרקתי את הקיין לריצפה ועטפתי אותו 

"אני גאה בך שצלחת להכיל אותי " 

חיבקתי וליטפתי על שהענשתי אותו בזעם שלי 

במשך כמה דק ארוכות לאחר מכן דרשתי תלביש אותי,

נישקתי אותו וסטרתי ופניתי לכיוון הדלת 

"דומינה הוא אמר....תודה שאני שייך לך את הקיום שלי " 

חייכתי חצי חיוך ויצאתי לדרכי ,

שאספר לך מה קשה יותר ? 

שניהם בעלי ערך חשיבות וקושי רב,

כשאני יורדת תחת מישהו....

תחושת הריצוי הולכת וגוברת והופכת לאדרנלין שזורם לי בכל תא ונשימה בגוף אין שום דבר שמעניין אותי יותר מאשר להביא לסיפוק את האדון שמעלי .

לקיים בעבורו את כל דרישותיו 

להניח את השליטה בצד ולהתמסר בטוטאליות טהורה ולתת לו לשלוט בכל נשימה חשיבה רצון ומעשה שלי. 

לצלוח בעבורו ויחד איתו פיזית ונפשית כל אשר עולה על רצונו כן... עם הזמן את לומדת אותו כל נשימה מבט מגע ואת יודעת בדיוק את רצונו 

לסגוד ולהעריץ כל דבר שמתקיים בו ובעולם שלו מתוך בחירה.

לפני כל מחשבה שעולה בראש מגיעה מחשבה של האם אני מקיימת בתאווה שלי בחשיבה שלי ברצון שלי את רצון אדוני הרבה לפני את רצוני האישי ...

להיות לנאמנה ומסורה כאחד 

לוותר על רצונות,תאוות,והגשמות בידיעה שזה מה שכרגע לנכון כי ככה הוחלט בישבילי .

לדעת שכל דבר שנדרש ומתבקש ממני הוא לנכון בעבורי.

להעניק מעצמי את הכל ומעבר ולדעת שהאדון שמעלי הוא לנכון והטוב ביותר בעבורי למסע הזה ....

וכשאני למעלה ? האחריות אוחח האחריות ,

הרגש הכאב ,

בכל הצלפה אני כואבת יחד איתו על שאני מענישה את הגוף הטהור שלו שמופקר תחת השליטה שלי בידיעה שאטיב איתו .

בכל הערצה פעימות הלב שלי מתחזקות מתוך ההערצה הענקית שלי אליו על ההערצה שלו על הוויתור שהוא עושה על שבחר להניח את השליטה ולהעניק אותה לידי ,

בכל רגע שאני חודרת ומחללת את הגוף שלו אני מתמלאת רטיבות שלא נגמרת 

הסיכרון המטורף שלי אליו 

לדעת מתי אפשר למתוח עוד קצת את הגבולות ולהביא אותו לקצה היכולת ומהי הנקודת זיהוי שבה אני עוצרת למרות שמשהו בי בוער ,

הידיעה שיש לי שליטה ואחריות מלאה לגוף ונפש 

ושהאדם שתחתי הוא ליקר לי בעולם ושחוץ מלהטיב האחד עם השניה לעולם לא אחשוב או אעשה משהו שיפגום בביטחון שלו ,בחיים האישיים שלו , בסביבה הטבעית שלו ,בפנימיות בחיצוניות ובכל דבר שרק מתקיים בעולם שלו.

וזה רק חלק קטן מהמשמעות והקושי בין שני צידי השוט ...ואם תשאלו עם הייתי בוחרת רק באחד מהם באיזה הייתי בוחרת ? 

אין אופציה שונה מיזו ! 

🎭#מתחלפתמאושרתבחלקי

יספרו לך שעולם הבדסמ הוא למפואר ביותר ,

שאנחנו מטיבים אחד עם האחר ,

שהגוף שלנו לא מכיר מצב צבירה אחר מעבר לאדרנלין 

שהקשר שנרקם בנינו הוא לטהור והעמוק ביותר ,

שטוב לנו להיות שם כי אם לא למה בעצם שנהיה ?

אבל מעבר לכל הטוב הזה ... 

מעטים שיושבים ובאמת חושבים או תוהים לעצמם מה את באמת מרגישה כשאת יורדת על הברכיים 

כשאת צמודה והכי קרובה אל אדונך ויחד עם זאת נמצאת במקומך בריצפה 

עד כמה באמת את מקריבה ומוכנה להקריב ולהעניק מעצמך בישביל האדון שעומד מעלייך

עד כמה כאב את מוכנה לספוג ,

עד כמה שאת צולחת דברים חוויות רגעים מעשים רגש בגבורה בכדי לרצות אותו ושיתגאה בך,

נישמע פשוט הא? 

זהו שלא ,

הגוף שלך נענש בכל פעם מחדש שמבחינתך זה הנכון והראלי ביותר ,

הכאב הופך לחלק בלתי נפרד ממך ,

האדון שלך הוא כל עולמך ...

אבל מה עם השחיקה של הגוף ? 

עד כמה הוא באמת יכול להכיל שאלת את עצמך? 

ומה לגבי הקריזים 

של הכאב שהגוף והנפש שלך חווים כשמתפספס לו איזה סשן ? 

מה לגבי הקושי הנפשי? 

מה לגבי פרידה או החלפת אדון ? 

אף אחד לא יספר על הדמעות,האכזבות,הקושי בלצלוח סשן או משימות,על הקושי בלחלוק,או הפחד מלאבד....

 

יספרו לך הכל ,

רק לא שבכל פעם שאת מאבדת את היכולת להישלט ,

משהו בך מת...

עד הפעם הבאה ,

 

זה מסובך  

ואף אחד גם לא יתאמץ להבין או לזכור 

משהו שהוא שלך ,

אני חייה חיים מלאי חיות שמחת חיים

אין יום שאני לא מנצלת לחוות משהו חדש ומשמח 

ואז היום הזה מגיע ,

היום השחור ,

את קמה בבוקר עם דמעות בעיניים ,

הגוף שלך כואב אותך מרגיש את הנפש שלך,

הנשמה שלך יודעת שזה היום בו היא נרצחה ,

הכל נראה מעומם ואפרורי כ"כ ,

את לא באמת שולטת בעצב שמשתלט עלייך

בכמות דמעות שהעיניים העדינות שלך מוציאות או באבל שהגוף שלך עובר ,

אז אני מתקלחת ומקווה שהמקלחת תנקה אותי ,

תשטוף ממני את הזכרון המצלק הזה,

הגוף עם זיעה קרה ,

אבל המקלחת לא באמת מנקה אותי 

אלא מציפה את הכל יותר ,

אני מרגישה את אותה תחושת הפחד בעצמות ,

היום הזה בו התאכזרו אלי ,

היום בו לקחו לי את הנשמה ורצחו אותה

היום בו קבעו בישבילי שזה הזמן המתאים ..

היום בו 7 גברים לקחו ילדה קטנה בת 13 ורצחו אותה ,

כנראה שלעולם לא אתגבר על הכאב הזה ,

לעולם האבל לא יעלם ,

הנשמה שלי תישאר מדממת עד יומי האחרון ,

אין לאדם הבנה עד כמה חזק הוא עד שזו הבררה היחידה שיש לו

מחר אקום ואחייך כאילו השמש זורחת לי מהתחת ,

אשמע מוזיקה ,אצחק ,ואהנה מהעולם ,

אבל עד אז ארשה לעצמי לכאוב 

כי בכל פעם שאני כואבת ....אני גם קצת משלימה עם העבר ומתרפאת ,

אתה מביט לי בעיניים והמבט שלך נעתק.

אתה בולע את הרוק בגרון והבליעה שלך שכמו כדור נשמעת בכל החדר...

עולה בך הזיכרון ואתה מתחיל להיזכר...

כיצד פעם חיללתי את הגוף שלך.

כמה שקיפלתי אותך 

הפכתי אותך

רוקנתי אותך 

מלאתי אותך 

הרטבתי אותך 

לכלכתי אותך 

סימנתייי אותךך והפכתי אותך לשלי !

הרבה זמן עבר מאז שהיית תחתי .

בין זרועותי

תחת רגלי צמוד לנעלי והכי קרוב שיש לריצפה שם מקומך .

אתה מתעשט וכורע בפני ומוציא מגרונך משפט אחד בלבד ....אני יכול לחזור הביתה? 

אני מחייכת ונאנחת לרווחה ואומרת שכמובן שכן 

הרי כלב שהולך על 2 תמיד חוזר אלי על 4 עם צעצוע בפה כמו בן ז**** ,

לחיי התחדשויות הרחבות גמירות ודמעות קדושות שהיו ועוד יגיעו,

והלכתי אחריה כמו עיוורת ...

הלכתי לצידה קרוב אך לא צמוד 

והיא הובילה אותי לחצי הדרך ובדיוק כשחשבתי שאנחנו הולכות להמשיך לדרך הרגילה היא פסעה צעד אחד נוסף לדרך הצדדית לדרך שבה הכל התחיל 

למקום בו איבדתי את בתולי בפעם הראשונה 

למקום בו 7 אנשים לקחו מאותה הילדה את התמימות הנפש הרגש השמחה מבלי לבקש פשוט דרשו ולקחו 

אז התחלנו להתקדם בצעדים זהירים הלכתי אחריה צעד לאחר צעד זה כאילו שהגוף והנפש הרגישו התחלתי להרגיש שאני חנוקה וכשעיני ראו בדיוק את המקום שבו זה קרה יצא ממני בכי טהור 

זעקהה צעקהה כאבב 

היא אמרה את חייבת להתמודד עם זה תקיאי הכל החוצה אני כאן לצידך ואיתך אל תפחדי את לא תהיי שוב לבד 

נפלתי על הריצפה וצעקתי למה למה לעזאזל לקחתם לילדה בת 13 את הטהרה שלה 

אבל אין מה שיתן לי על זה תשובה 

אחרי שעה של זעקות וכאב 

הכלה אהבה וביטחון היא הרימה אותי חיבקה אותי וניגבה לי את שתי עיני זהו עברת את זה צלחת את הדבר הכי קשה שחווית בחיים מעכשיו דף חדש ,

זו הייתה הפעם היחידה שאני זוכרת שאיבדתי את עצמי בדיוק בנקודה שבה הכל התחיל שם מהמקום הנמוך בעולם הפכתי למי שאני היום .

לאישה ששולטת ברגשות שלה 

לאישה חזקה 

לאישה בעלת קול ודעה

לאישה שלא מפחדת לצעוק ולומר את שעל ליבה 

ושיגיע הבן זונה שיעצור אותי ,

אלפא שלי...

טוי אלפא כך נהגתי לקרוא לך ..

כשנכנסת לחיי חשבתי בראש מה הילדון הזה יוכל לעשות כבר בעבורי מניחה שלא הרבה,

ביום הראשון בשעה הראשונה כבר הוכחת את עצמך .

היית לצייתן והמאולף בעולם מבחינתי .

סגדת הערצת .

עשית הכל במצויינות מהפרטים הקטנים ועד לגדולים ביותר .

הכנסת לי הרבה נחת.

קיימת בעבורי המון צרכים יצרים רצונות וגחמות ואת הכל עשית תמיד על הצד הטוב ביותר אם חיוך גדול ומילת תודה .

צלחת הכל טוי .

דרכנו נפרדו...

אתה טוען שאני לטובה ביותר ואני טוענת שאתה לכזה ,

טוי שלי בלעדייך אני לא דומינה אלא סתם מישהי שקופה.

נתת לי לממש את מהותי על הצד הטוב ביותר.

אני תמיד אהיה שם בעבורך .

הדלת שלי תישאר בעבורך תמיד לפתוחה

והמקום שלך תחת רגלי ועמוק בליבי תמיד שמור.

גאה בך באדם שאתה בדרך בה אתה הולך !

היום הייתי ישובה למול אימי ...

עטרת ראשי וזה פשוט יצא החוצה ...

אמא את שומעת? אני לא יוצאת בכל פעם לקבוצה של גרושים גרושות ולא אני גם לא יוצאת למסיבות 

אימי שאלה אז מה זה ? את יוצאת לחילופי זוגות? 

את בקבוצת פרודים פרודות ? 

או נשואים נשואות ?

שתקתי ל2 דק ואז השבתי לא אמא זה לא זה ...

אני אוהבת סאדו מאזו 

קוראים לזה bdsm 

את אוהבת שמרביצים לך היא שאלה ...

השבתי לה ... כולם שם מצולקים בדיוק כמוני

ואף אחד לא מרביץ להפך אנחנו מטיבים אחד עם השני .

אימי השיבה אני אוהבת אותך ותמיד אקבל אותך כמו שאת ומה שעושה לך טוב עושה כך גם לי 

חשוב לי שתהיי מאושרת גם אם זה אומר שזו דרך שאני לא מכירה בה ויודעת אותה אני בוטחת בך שתעשי בעבור עצמך תמיד את הטוב ביותר אימי חיבקה אותי חזק וירדו ממני דמעות 

ובלוקים של אבנים מהלב 

אני לא צריכה להסתיר עוד שום פיסה מעצמי 

אני יכולה להביט לה בעיניים בכנות

ואני סוף סוף מבטאת בחופשיות את הצלקות המדהימות שלי כי הם הובילו אותי לעולם המדהים שמתקיים בי 11 שנים וגם היום תודה שיש לי אמא מכילה אוהבת מחנכת ומקבלת באהבה שאינה תלויה בדבר כי האהבה שלה אינה בטלה לעולם .

אדון בישבילי...

מצחיק.. אבל אצלי הגאווה היא לא שיש לי אדון אלא מיהו האדון שלי ,

ככ' הרבה נשלטות מתגאות בכמה שהאדון שלהן לחתיך, בכמה שהן נהנות ללחלוק עם עוד מישהי את האדון שלהן ואצלי ? אצלי זה ככ אחרת ,

לכי תסבירי להן שהאדון שלך הוא המלך שלך שאת סוגדת ומעריצה אותו פשוט כי ..

כי הוא תמיד מכיל אותך, כי הוא מקבל אותך למרות כל הצלקות והשריטות שלך,

משום שהוא אוהב ממקום אמיתי וכנה כל תא ותא שמתקיים בי וכן גם צלקות פיזיות כאלה ואחרות ,הוא מקבל אותי אפילוו שכבר אין לי דבר להציע מלבד את עצמי ,

אני נשברת בידיים שלו תמיד בידיעה שדרך הידיים שלו שככ מטיבות איתי דרך הכנפיים המגוננות שלו הוא יחבר אותי מחדש בכל פעם אפילו טוב יותר מהפעם הקודמת ,

הוא עוטף אותי ,

הוא יודע להוביל אותי לקצה ,

וכן .. כשאני משרתת אותו כשאני מעניקה לו את הזכות ללהצליף בי ולהיות עם ידו על העליונה אני סופגת את הקושי סופגת את הכאב כי הוא ראוי לכך וכי אני לא רואה את עצמי חווה וצולחת קושי כזה עם מישהו אחר.. ,

כשאני מוצצת לו אני מתחברת לאדמה ולכל תא בגופו באמולסיה מטורפת כי חשוב לי להעניק לו את ההנאה ממקום רצויונלי כנה ועמוק ולא של זיוף כדי לצאת לידי חובה ,3 שעות להיות לבין הרגליים שלו ולהעניק לו הנאה זה פרס בעבורי ,

הוא למלך שלי,

אני סוגדת ,מעריצה,אוהבת,גאה,והכי חשוב שלמה עם היותי לשפחה נאמנה צייתנית וטובה בעבורו, 

כי הוא לטוב מכולם אולי לא בעיני כולם

אבל בעבורי ? הוא למלך העולם 

כי חיבוק שלו שווה לי עולם,