המשך פנטזיית שפני הניסוי
אצבעות פיסקו את שפתי ערוותה, הרגישה והריחה חומר חיטוי קר , צינור גומי הוכנס בעדינות לתוך
השופכה, יצא הצינור, נכנס אחר, יצא ונכנס, היא התפתלה וחטפה מכה על ישבנה, הטיפול גרם
לה אי נוחות, הרגשה שהיא צריכה להשתין, צריבה לא נעימה החלה להציק לה באזור, בבקשה,
ניסתה לפנות אל משהוא שיקשיב, אך לא היה אל מי, התעלמו ממנה לחלוטין, כולם היו קשובים
אל המורה שהדגים ונתן למתחה זה או אחר לנסות בעצמו, לפתע שמה לב שכולם התרכזו כעת
ליד ראשה, מורידים כפפות חד פעמיות מהידיים, זורקים לפח ומניחים נקיות במקומם, ליבה החל
להאיץ, ביחוד כשיד המורה הונחה על ראשה , מלטפת בהסח הדעת תוך כדי דיבור, מונחים רפואיים
עפו באוויר, כשראשה נמתח לאחור, צווארה מתוח, רצועות קשירה על המצח והצוואר קיבעו אותה
במצב זה, ללא יכולת תזוזה, צעקה יצאה מגרונה, צעקת פחד, צעקה נוספת, כולם הסתכלו עליה,
חלקם חייכו למראה דמעותיה, מרוב פחד ברח לה השתן, התיז בקשת על אחד המתמחים, במצבה
המקובע לא ראתה את פניו שהאדימו, את הזעם שעלה בו, אך את הצביטה בישבנה הרגישה ,
שוב ושוב, עד שהמורה נבח לעבר המתמחה-די.........לך להתנקות מיד.
תשומת לב כולם חזרה אל פניה, הרגישה את פלג גופה העליון מתרומם ביחד עם משענת המיטה
עד שהגיעה למצב של חצי ישיבה.
אני עומד להכניס לך צינורית פלסטית דרך האף אל הקיבה אמר לה המורה, אני זקוק לשיתוף
הפעולה שלך על מנת שלך יהיה קל, בכל מקרה הצינורית תכנס פנימה, כך שאיך שתרגישי
תלוי בעצם אך ורק בך, תנשמי עמוק ותרגעי, בזמן שהצינורית תכנס ותגיע לגרונך אני רוצה שתבצעי
פעולות בליעה , מבינה מה אני אומר?
היא לחשה-כן..... מנסה להשתלט על הפחד, על הלחץ, הצינורית החלה להכנס, נשמה עמוקות
דרך הפה, כשהרגישה חנק, אני נחנקת, לא יכולה לנשום, כפות ידיה החלו להכות בפראות במזרון,
תנשמי דרך הפה לאט, לאט, הקול חדר לראשה, מנסה להרגיע, החלה לנשום כמצווה, מרגישה
הקלה שהוחלפה בבחילה איומה ככל שהצינורית ירדה מטה עוד ועוד.........קיא החל לעלות בגרונה,
אל פיה, ניסתה לבלוע, ניסתה לירוק, לא שמה לב שהצינורית יצאה החוצה ומתמחה נעמד ליד ראשה,
צינורית חדשה החלה את דרכה פנימה, זעקה בראשה.....דייייייייייייייייייי תוך כדי התנשמויות.
בערב מצאה עצמה במיטתה מותשת, כואבת כשהאחות לצידה...........שששששששששששש
מתוקה שלי..... מחר יש לך יום חופשי, בבוקר פגישה אצל הפרופסור ואחר כך מנוחה, בעצם
אולי לא מנוחה של ממש, הבנתי שהפרופסור רוצה קצת להתענג.........ועכשיו עיצמי עיניים .
לפני 17 שנים. 8 בנובמבר 2007 בשעה 12:23