הקורבן הבא- חלק 14- סיפור אימה
כשחקרו אותה השוטרים היא סיפרה על האיש מאחורי המצלמה, על כך שהיא חושבת
שהבחורה נרצחה בתוך בית החולים, הבלש שאחראי היה על החקירה הסכים לבדוק
עבורה שוב את כל הנתונים, הם חזרו לשטח, אך לא מצאו שום עדות לרוצח נוסף,
לא טביעות אצבעות ולא שום דבר אחר, לבסוף הם ייחסו את הסיפורים שלה לחרדה
טבעית שנובעת כתוצאה מהטראומה שעברה וייעצו לה לפנות לפסיכולוג.
לאחר ששוחררה מבית החולים כל תפיסת עולמה השתנה, היא ידעה שזמנה מוקצב,
לא היה טעם ללמוד, לתכנן תוכניות לעתיד, היא החליטה לנצל את זמנה בבילויים, הנאות,
יצאה לבלות עד שעות מאוחרות של הלילה, נפגשה עם גברים ונפרדה מהם לאחר פגישה
או שתיים, הרי לא היה טעם עבורה להתאהב, לתת לבחורים המסכנים להקשר אליה,
היא ניסתה אפילו סמים, דבר שלא היה עולה על דעתה בעבר, היא לא המשיכה בכך כי
זה לא מצא חן בעיניה.
יום אחד, ישבה ליד המחשב והקליקה בגוגל- "הצלפות" מתוך סקרנות, מה שהופיע על
המסך ריתק אותה, היא התחילה להתעניין בבדסמ, קראה הרבה, נרשמה לאתרים
שונים והחלה להתכתב עם אנשים מהתחום, רעיון עלה במוחה, היא חייבת להכין את
עצמה גופנית ונפשית לעינויים שיהיו מנת חלקה, בכך לא היה לה ספק, היא חיה על
זמן שאול, היא קנתה לעצמה בגדים מתאימים, בגדי עור שחורים, החלה ללכת למסיבות,
יום אחד היא פרסמה באתרי בדסמ מודעה: דרוש שולט שמוכן לקחת אותי אל הקצה,
ללא גבולות וללא מילת ביטחון.
למחרת היא קיבלה מספר פניות, היא בדקה את הפרופיל של כל שולט שפנה אליה,
קראה את התגובות שלו בפורומים השונים, קראה את הבלוג(אם היה בלוג) וקבעה
ארבע פגישות במרווחים של שבוע ביניהם.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 14 שנים. 23 ביוני 2010 בשעה 4:13
