תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

האנדרואיד

היא הסתכלה באנדרואיד שישב על קצה השולחן בשנאה.

היא עמדה בחדר בחברת עוד שלוש נשים, כולן ערומות, היא קלטה את המתרחש בחדר בדקה הראשונה שנכנסה אליו, מובלת על ידי ארבעה אנדרואידים חמושים ברובי לייזר, היא לא הצליחה לראות שום פתח לבריחה, שום דרך לצאת מהמצב אליו נקלעה.

האנדרואידים תפסו בכוח את השלטון, חמש שנים לפני כן, מייד לאחר מכן היא הצטרפה למחתרת האנושית, שנלחמה בכל דרך אפשרית באנדרואידים השנואים ששלטו ביד רמה באנושיים.

איך נכנסתי למלכודת, היא חשבה, ישנה רק דרך אחת שבה יכלו לדעת שהיא תהיה בבית הקפה בשעה שבה תפסו אותה, המחשבה על כך לא הסבה לה הרבה נחת.

היא התמקדה שוב באנדרואיד שהיה ידוע לשמצה באכזריותו, אחת מכן היא שלומית, המרגלת שאנחנו מחפשים, מעניין מי מכן היא- הוא התקרב לאישה שעמדה לידה ובכתה בלי שליטה, טוב, לפחות אני יודע שזו לא את. היא ראתה את ניע הראש הקל שלו כלפי השומר שעמד מאחוריהן, תוך כדי שהוא מרים את סנטרה של האישה, מתבונן בה בעיניים, רובה לייזר קורב אל מאחורי ראשה וירה ירייה אחת, קול הבכי נפסק מייד, חור שחור נפער בראשה והיא התמוטטה חרש לריצפה, דם לא נזל וחלקי מוח לא עפו החוצה, הלייזר שרף ואטם את כל הנוזלים מלצאת החוצה, ירייה נקייה, אחת ויחידה הספיקה.

הוא משחק איתי, הוא יודע מי אני, חשבה שלומית, היא ידעה גם שאף אחת מהנשים החפות מפשע לא תצא חיה מהחדר, חבל שהוא לא יהרוג אותי מהר כמו שאותן.

כעת קרב האנדרואיד אל האישה שעמדה במרחק מה ממנה ורעדה כעלה נרדף, שלומית התבוננה בה, ראו על האישה שהיא מודעת למצבה ולמה שיקרה לה ובכל זאת היא עמדה כמה שיותר זקוף, מנסה להתגבר על הרעידות ולהישיר מבט אל האנדרואיד שחייך אליה, הוא הניד שוב את הראש לעבר השומר שנעמד מאחורי האישה וירה ירייה בודדת ושקטה, גורלה היה כגורל קודמתה, היא צנחה חרש אל הרצפה.

כעת הוא קרב אל האישה החפה מפשע האחרונה שהייתה בחדר, את משוחררת, הוא אמר לה, תלכי עם השומר לחדר ההלבשה ולאחר מכן הוא ילווה אותך החוצה, האישה התחילה להודות לו ולהשתחוות בהקלה, היא הלכה אל הדלת בעקבות השומר, מסך גדול שהיה על הקיר ממול החל לפעול, האישה עמדה בחדר קטן, היא "מחכה" שיביאו לה את הבגדים אמר האנדרואיד, לפתע החלה האישה להתפתל ולצעוק, נקודות זעירות ושחורות החלו להופיע על כל גופה, המצלמה התמקדה בעור גופה שנראה מחורר בחורים קטנטנים, יותר ויותר עד שהיא נראתה נופלת לאיטה אל הרצפה, בעיניים פקוחות אשר לא ראו ולא יראו יותר.

שלומית הסתכלה על האנדרואיד, הוא היה מעוצב כגבר גבוה ויפה תואר, למרות הדמיון הרב של האנדרואידים לבני האנוש, עם מעט ניסיון היה אפשר להבדיל ביניהם בקלות, הבעות הגוף והפנים המושלמים מדי הסגירו אותם.

המסך כבה והוא ניגש אליה, גבוה ממנה בראש, היא ידעה שגורלה יהיה שונה מגורל אותן נשים אומללות.
שלום לך שלומית, אני רודף אחריך כבר שנתיים, כבוד הוא לי להיות במחיצת משהיא כמוך, אישה שעשויה ללא חת, חריפת שכל ולשון, אני מחכה להנאה רבה בזמן שאשחק איתך, למשך תקופה את תהיי חיית המחמד שלי, בסופו של דבר אצטרך להיפטר ממך אך בינתיים............................הוא חייך אליה, רכן ונשק לה על השפתיים.

החדר אליו הובלה היה חמים, מבט אחד על שולחן נירוסטה ממול הבהיר לה מי בגד בה, ראש כרות היה מונח שם, מסביבו היו מונחים חפצים שהיו מוכרים לה היטב, הם היו שלה, מהבית שלה, צעצועים מיוחדים מאוד, עכשיו ידעה כיצד הוא מתכנן להשתעשע איתה, בנוסף היו פזורים בחדר מתקנים ואביזרים שונים שהיא הכירה מבילויים במועדונים מיוחדים לאוהבי סאדו מאזו, כל האביזרים בחדר היו שיא הטכנולוגיה החדישה, לא היו אביזרים מהעת העתיקה, חוץ משני אביזרים שהובאו מביתה שהיו ישנים ופשוטים למראה.

המשך יבוא
פאני