ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 13 שנים. 7 בפברואר 2011 בשעה 7:25

האנדרואיד-פרק שני


השומר יצא מהחדר ונורה קטנה ואדומה שנדלקה מעל הדלת הבהירה לה שמחסום האנרגיה הופעל. דמעת תסכול החלה לצאת מעיניה, לברוח היא לא יכלה, להתגבר על האנדרואיד היה בלתי אפשרי, מאזן הכוחות היה לטובתו, הדרך היחידה להרוג אנדרואיד הייתה לירות ירייה בראשו ברובה לייזר, רובה כזה לא היה בחדר, האפשרות היחידה שלה להימנע ממה שהולך לקרות, היה להתאבד. אבל גם אפשרות זו לא הייתה ברת ביצוע, לא היו בחדר אביזרים שיכלו לעזור לה ובמילא האנדרואיד לא יאפשר לה לעשות את זה.

שלומית הפנתה אל האנדרואיד מבט, מכינה עצמה נפשית למה שיקרה מעכשיו והלאה. היא עדיין לא פחדה אבל ידעה שהפחד יגיע, היא תצטרך לתעל את הפחד לאותם מקומות אפלים בנפשה, מקומות העונג שלה, היא תצטרך לגרום לעצמה להנות הנאה נפשית וגופנית מהכאב שיגיע.

האנדרואיד קרב אליה, נצמד, הוא חיבק אותה. "הציפייה השתלמה" אמר לה תוך כדי שהוא מריח את ריח שערה, מלטף אותה. צמרמורת אחזה בשלומית שהובלה על ידו אל מיטה גדולה שהייתה צמודה לקיר החדר. היא התבוננה בו כיצד הוא מתפשט, התבוננה בגוף המושלם שלו, בזין שהיה בנוי לתפארת ועמד עכשיו, גדול עבה ונוקשה.

הגוף של שלומית החל להגיב למתרחש, רטיבות וחום פשטו באיבר מינה, היא רצתה אותו בתוכה, היא צחקקה לפתע כשחשבה על כך שהיא לא צריכה קונדום, סטירה חזקה השתיקה אותה באחת ועיניה נעצמו באינסטינקט. היא הרגישה כיצד הוא עולה עליה, כיצד הוא לופת חזק את ידיה בתוך ידיו ואז הוא חדר לתוכה, ללא שהיות מיותרות. זה כל כך גירה אותה, היא תמיד הוקסמה מזיון עם אנדרואיד. זיון חזק כפי שאהבה, בלי רגש מיותר, הנאה גופנית בלבד, הנאה שמימית, כל הגוף שלה רעש וגעש, צמרמורות של עונג עברו לאורך גבה וכשהיא גמרה היא נתנה לעצמה להתפרק בעוצמה, תוך כדי אנחות וצעקות שחרור.

האנדרואיד הרשה לה להיכנס לתא הניקיון האלקטרוני, היא נעמדה בפישוק רחב וידיים מורמות מעלה, עצמה עיניים והתמסרה לפעולת הניקוי, צינור חדר לישבנה, שואב ומנקה את הצואה שהצטברה שם. צינור נוסף חדר לכוסה הפעור מהזיון ושטף את כל מיצי תאוותה, צינור עם פייה מעט רחבה נצמדה את השופכה שלה ושאבה את כל השתן שהיה לה בשלפוחית. לאחר שהרגישה מרוקנת ונקייה מבפנים, חזרו הצינורות למקומם.
היא עצמה עיניים, נותנת לתא להתיז עליה מי סבון ולאחר מכן מים נקיים. בסיום התהליך החל אוויר חם לנשוב עליה ולייבשה, היא נתנה לעצמה להנות מהתהליך כמה שיותר, כשהיא חוסמת את כל המחשבות על מה שיקרה לה לאחר מכן.

המשך יבוא
פאני

Anan-Sagol​(שולט) - הסיפור לא חייב להיות פנטזיונרי בידוני, מתקן רחצת רכב יתן את אותה התשובה פחות או יותר :)
למעט הקטע הזיוני אנדרואידי, כמובן, אבל אחמד יכול להחליף אותו......
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - נכון, שלומית יכלה להכנס למתקן לרחצת כלי רכב והשירותים יכלו להיות בור באדמה ואחמד יכל לזיין אותה במקום האנדרואיד ושולחן הנירוסטה יכל להיות שולחן מעץ מהגוני :) אבל סיפור הוא סיפור והכותב כותב אותו כפי שהוא רוצה, מדמיונו.:)

פאני
לפני 13 שנים
Anan-Sagol​(שולט) - המההגוני עניין מאוד. :)
המשיכי בכיוון שלך, לא התכוונתי לעקוץ אלה להתבדח.
אגב היכן הוא ומה תפקידו של שואב האבק במתקן הזה ? :)
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - אני יודעת שהתבדחת ולכן חייכתי

אנסה(לא מבטיחה) לשלב שואב אבק בסיפור :), כבר עלה לי רעיון לראש.

פאני
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - זה עינוי זה? חחח
נראה לי שהוא לקח אותה לבית מלון לסקס חפוז, במקום לענות אותה.
מה שנקרא - killing me softly :)
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - יורד עלי? :) קצת סבלנות, אני יודעת למה אתה מחכה, לאיזה סוג של אקשן :), שלא ירדים אותך, שיגרום לך ל......:)

פאני
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - חחח....לא יורד, יותר בכיוון של מאתגר....
ותתחילי כבר לשים לב לפסיקים ולנקודות ;)
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - מה לעשות? אני לא חזקה בפסיקים ונקודות, יותר חזקה בעניין של פישוקים :) מבטיחה להשתדל :( , חבל שאין לי עבד פסיקים, שיתקן לי את השגיאות :)

פאני
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - אם את חזקה בפישוקים, נבחן את יכולותייך במקצוע הזה :) כיתבי סיפור על זה - עלילות פאני המפשקת במערב הפרוע :)

עבד פסיקים? אולי יש כזה. בוא הנה רגע, אבשלום....קור
כלבים פה, סגור את החלון ובוא הנה רגע....
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - חחחחחחחחחחחחח באמת קור כלבים, איפה אבשלום כשצריכים אותו?

עלילות פאני המפשקת....... ישנם דברים שצריכים להשאיר באפילה, במילא יחשבו שהעלילות יצאו מדמיוני ומהפנטזיות שלי :)
אתן דוגמא מהמערב הפרוע: ישבתי על שור זועם במסיבת יום הולדת של בת אחותי, בפישוק רחב, רחב מאוד והצלחתי להחזיק מעמד 45 שניות, אבל הכאב מהפישוק.............. אוי איזה כאב:( עד היום אני חושבת על הכאב הזה מהפישוק, מפנטזת עליו...:)

פאני
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - כן...לפעמים טוב להשאיר דברים לדימיון...
אך כשמדובר על סטיות קשות - טוב שיחשבו אנשים שזה רק דמיון... ;)

עכשיו אני מבין למה השור זועם....כי פאני עפה ממנו לפני שהוא או היא הספיקו ליהנות :)
נ.ב. תמיד את יכולה לבקש מתנת יום הולדת "שור זועם" שכזה....המשפחה תסתכל עלייך מוזר, אבל בלילות, כשכולם ישנים, פאני תפעיל את השור ותרכב עליו בפישוק רחב ובעירום מלא... ;)
לפני 13 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י