עברה שנה מאז אותו היום שבו שוחררה נועה מהמאסטר שלה. הן התלבשו למסיבת פליי פארטי בחוף הים כששולי משכה את נועה לעברה ולחשה לה תוך כדי חיבוק, עד כמה היא אוהבת אותה, מתגעגעת אליה בכל רגע ורגע בו הן לא נמצאות יחד. דבר אחד היא לא אמרה לה, היא לא סיפרה לה על ההפתעה שהכינה עבורה במסיבה.
בדרך לחוף הים, הרהרה שולי בנקודת השבר שביחסייהן, שקרתה לפני כחודש. שולי ראתה את נועה, לא פעם ולא פעמיים, נכנסת לאתרי בדסמ ישראליים ומחפשת כל פיסת מידע, כל תמונה אשר הייתה קשורה למאסטר שלה לשעבר. באותו הערב היא נעמדה כהרגלה בפתח החדר והתבוננה בנועה הדומעת, הכעס התחיל לפעפע בתוכה.
היא נכנסה לחדר, תפסה את נועה בשערה וגררה אותה לסלון, שם זרקה אותה על הרצפה, נתנה לה פקודה לא לזוז והלכה להביא שוט. היא החלה להצליף בנועה בחוזקה, תוך כדי שהיא צועקת עליה שהגיע הזמן להרפות, שדי, היא צריכה להבין שהוא לא מעוניין ושהגיע הזמן להמשיך הלאה.
תלכי לכלוב שלך ואני לא רוצה לראות אותך עד הבוקר, צעקה עליה צעקה אחרונה והלכה לחדר השינה, רועדת כולה. שולי התהפכה כל הלילה במיטה, לא הצליחה לעצום עין. נועה הייתה חסרה לה במיטה, אבל היא ידעה שאסור לה להכנע.
לפנות בוקר זחלה נועה אל המיטה, נישקה את רגליי מלכתה ועלתה באיטיות אל המיטה. שתיהן התכרבלו אחת בתוך השנייה ונרדמו כהרף עין.
המסיבה הייתה בעיצומה, שולי התבוננה שנועה שעמדה במרחק, מעבר למדורה והתבוננה בים. היא כל כך יפה, חשבה לעצמה כשהיא שולחת יד אל התיק שהיה תלוי על כתפה, ממששת את הקולר שהזמינה במיוחד לכלבתה, קולר בעבודת יד.
נועה שהרגישה במבטים הנעוצים בה, הסתובבה, ראתה תחילה את שולי עומדת במרחק ומביטה בה. בזווית עינה ראתה מישהו מוכר, שנה לא ראתה אותו וליבה קפץ בקירבה.
המאסטר שלה, כן- בלב קראה לו עדיין "המאסטר שלי", ירד מהכביש לכיוון חבורת האנשים שעמדה פזורה מסביב למדורה, חלקם שוחחו וחלקם היו בעיצומם של סשנים שונים.
נועה לא זזה, רק עקבה אחריו במבטה, היא ראתה שהוא קלט אותה ולקח זמן עד שהוא ניגש אליה.
עם כל צעד וצעד שלו, הכאב שלה התגבר, גם פחד נכנס בה, היא לא ידעה למה לצפות ושמחה ששולי נמצאת שם איתה.
שולי ראתה אותם ממרחק, עומדים ומדברים וכשראתה אותם מתחבקים, עבר בה גל של כאב. בלי משים היא המשיכה לשחק באצבעותיה עם הקולר שבתוך התיק, מרגישה את הדמעות מתחילות להתגלגל לאיטן החוצה. נועה התבוננה בשולי, נשקה קלות למאסטר שלה לשעבר והלכה לעברה, כשחיוך על פניה. כשהגיעה אל שולי היא ירדה על בירכיה ונישקה את ידה, הן התבוננו אחת בשנייה ארוכות וכששולי הבינה, היא הוציאה את הקולר מהתיק והניחה אותו במקומו הראוי.
סוף
פאני
לפני 13 שנים. 14 בנובמבר 2011 בשעה 13:30