סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 12 שנים. 11 בפברואר 2012 בשעה 14:51

סיפור- אסירה חלק ראשון


הזין של הלקוח היה גדול ועבה, לא הצלחתי להסיר את עיניי ממנו.
ישבתי על הברכיים מול הלקוח, מקווה שיעדיף לזיין אותי בתחת או בכוס.

לפני כשנה הגעתי לארץ הזרה הזו בתקווה למצוא עתיד טוב יותר ומצאתי עצמי כלואה בבית זונות יוקרתי. מהר מאוד הבנתי שכדאי לשתף פעולה ולהתנהג יפה, כי על כל אי ציות קיבלנו הבנות עונשים כבדים. זה היה בית סוהר לכל דבר, אמנם אחוזה מפוארת כשלכל בחורה היה חדר מעוצב ומאובזר, כחדר בבית מלון יוקרתי. אך עדיין היה בית כלא, על החלונות היו סורגים ובכל פינה היו מצלמות אבטחה, בשער ומסביב לגדר פיטרלו שומרים ובשעות החשיכה שוחררו כלבי שמירה בחצר האחוזה.

את המקום ניהל ביד רמה, תום, גבר מרשים לכל הדעות, גבוה ושרירי וכפי שגיליתי ביומי השני במקום, גם זין גדול, אמנם לא עבה במיוחד אבל ארוך מאוד, מכיוון שהייתי בתולה כשזיין אותי לראשונה, גיליתי ועשיתי השוואות במשך הזמן בינו לבין הלקוחות שפגשתי במשך הזמן.
לואי היה העוזר הצמוד שלו. לואי היה אדם מטעה, כשהסתכלת עליו ראית חמד של בחור, הוא נראה חנון ממוצע. אך משהתבוננת יותר לעומק והיית מסתכל לו בעיניים, היית מקבל פתאום צמרמורת בלתי נשלטת, משהוא מסוכן התחבא לו מתחת לחזות התמימה, משהוא שלא כדאי היה לך להתקל בו, לא בשעות היום ולא בשעות החשיכה.

ביום הראשון שלי באחוזה, נלקחתי לחדרי, סופי- אם הבית, הסבירה לי לאן הגעתי, מה מצפים ממני, וכן את כל כללי הבית. במשך הזמן היא לימדה אותי איך לטפח את עצמי, כדי להיות מושכת בעיני הלקוחות. היא שלחה אלי מדי פעם את חברותי האסירות, כדי שילמדו אותי כיצד לענג גברים ונשים וכיצד לענג את עצמי באותה ההזדמנות.

כמובן שבימים הראשונים לא הפסקתי לבכות ותקופה מסויימת לקח לי להבין כיצד להתנהל בצורה נכונה כדי לא לרגש עלי צרות, הדבר הכי חשוב בעיני תום היו הלקוחות. אם לקוח היה מתלונן על אחת הבנות, היא הייתה נענשת לעיני כולם. אף אחת לא יכלה לעצום עיניים ולא לראות, זו הייתה חובה, להתבונן ולהפנים, לא רק את העונש, אלא בעיקר את הדיון וההסבר שהיה לפני כן על מהות הבעיה שהביאה את המסכנה למעמד הזה. כולן היו צריכות ללמוד איך לא לחזור על הטעות שחברתן טעתה.

המשך יבוא
פאני

רצסיבי​(נשלט) - עצוב לומר, אבל זה לא נשמע רחוק מהמציאות.
תקראי לארץ המוצא רוסיה ולארץ הזרה ישראל, והנה לך דוקו-דרמה.
לפני 12 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - המציאות הכואבת קשה מכל דמיון ופנטזיה, לצערינו זה קורה גם בארץ.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י