תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

אסירה- חלק שני

את הלקוח הראשון שלי לא אשכח לעולם, לואי ישב על כורסא בפינת החדר, לא זע ולא נע לרגע, ישב לו שם בשלווה והתבונן בנעשה מולו.

הלקוח היה גבר שמנמן, טוב, שמנמן עושה עימו חסד, הוא היה שמן, ממש שמן, הלחיים שלו היו נפוחות כמו בלון. אני הייתי קשורה למיטה בידיי, דומעת, בוכה חרישית. ידייו המזיעות של הלקוח טיילו על גופי, חקרו אותו שוב ושוב. ממששות, צובטות, דייייייייייייי מלמלתי בשקט, לאאאאאאאאאא בבקשה לחשתי, פוחדת לצעוק. מספיק היה להעיף מבט לעבר לואי כדי להבין שלא כדאי לי להפריע ללקוח במעשיו.

כשהלקוח פישק את רגליי, עלה עליי וחדר פנימה, תוך כדי שהוא משמיע קולות גניחה, חשבתי שאני עומדת להמחץ תחת משקולת אדירה, בקושי הצלחתי לנשום. ניסיתי להתפתל, להוריד אותו מעלי, אך לשווא, הלקוח היה כל כך שקוע במעשה העינוג שלו, שכלל לא שם לב למצוקה שלי, המזל שלי היה, שהוא גמר מהר. פתאום הוא נעשה שקט, שכב עלי עוד רגע ואז התגלגל הצידה אל המיטה.

במשך הזמן פיתחתי חברות עם שתי בנות שהיו זונות שפחות כמוני- לילי ומרגו. היינו יושבות בזמננו הפנוי ומרכלות על הלקוחות, מעבירות מידע אחת לשנייה. לילי הייתה הוותיקה מכולן, היא הייתה באחוזה קרוב לשנתיים. היא סיפרה לנו על בנות שהיו באחוזה ונעלמו לפתע פתאום, בלי שום אזהרה. הסיפורים הללו היו מפחידים, משום שתמיד היו שמועות וסיפורי זוועה על מה שקרה להן. שמועות שכלל לא בטוח שהייתה להן אחיזה במציאות, אך הן השתרשו בלב והפילו פחד על כולן.

בסך הכל החיים באחוזה לא היו כל כך גרועים, כמובן אם לא היינו עושים צרות. כל אחת קיבלה ביום לא יותר משני לקוחות. היו לקוחות שנשארו שעות ארוכות עם הזונה בחירת ליבם, אכלו ביחד, שוחחו וגם בילו במיטה כרצון הלקוח. אם משהיא הייתה חולה- היא הייתה מקבלת ימי חופשה וטיפול מסור מידי סופי וחברותיה הזונות האסירות. בשלב מסויים לאחר שהתרגלתי למעמדי כאסירה ללא אפשרות שחרור, החלטתי שלהיות זונת צמרת זה די מושך, אם הייתי כמובן חופשייה ומקבלת את הכסף לעצמי.

בשיחה עם הלקוחות הבנתי שהם שילמו הרבה כסף כדי לבלות איתנו, אני מדברת על אלפי דולרים ואף יותר, תלוי עם מי הם נפגשו ומה הם ביקשו לעשות. השמועות סיפרו שיש אגף נוסף לאחוזה, אגף שבו היו זונות אחרות, מיוחדות, שהלקוחות יכלו לעשות איתם דברים מיוחדים, דברים שבכלל לא ידעתי שאנשים עושים ואף נהנים מזה. כלאמר בטוח שהלקוחות נהנו מהמעשים האלו כי הם שילמו בשביל זה הרבה כסף, אבל לא יכולתי לחשוב על משהיא מחברותי לאחוזה שתהנה שיעשו בה את אותם הדברים.

יום אחד שאלתי את סופי, אלו בנות נמצאות בצד השני של האחוזה, ואיך תום מחליט מי מתאימה לזה, סופי העיפה בי מבט כועס ואמרה לי להתעסק רק בענייני. יותר לא שאלתי, אך הקשבתי בתשומת לב לחברותי, לשומרים שלא שמרו כל כך על דיסקרטיות וסיפרו זה לזה סיפורים ומטעמים מחדרי המיטות של חברותיי ומדי פעם גם על הצד השני, הצד האפל יותר של האחוזה.

המשך יבוא

פאני היל