דני שנכנס למסעדה כולו חיוכים, העיף מבט אל החבורה שישבה בקצה השני של המסעדה והחל לפסוע לעברם. בדרך אמר שלום לאחד הלקוחות שלו שישב עם אשתו ולמשהיא בשולחן אחר שהיייתה מוכרת לו אך לא זכר באותו הרגע מהיכן.
כמו תמיד השיחה הייתה ערה בשולחן החבורה. מדי פעם נשמעו צחוקים וקריאות קולניות כיאה לאנשים שאכלו ושתו כיד המלך. דני ישב ושוחח עם שכנו לשולחן כשהתחיל להרגיש גירודים ועיקצוצים באשכיו. הוא נע וזע על כסאו באי נוחות והמשיך בשיחה. מכיוון שההרגשה הלא נוחה חלפה הוא לא טרח ללכת לשירותים לבדוק את הבעיה עד לרגע שכאב חד, כמו דקירה חזקה הקפיצה אותו בצעקה לא רצונית. הוא התקפל והחל להאנח מרוב כאב. החלק התחתון של גופו החל לבעור ולכאוב ביתר שאת.
החבר קם ממקומו בבהלה והתכופף לעבר דני. מה קרה הוא שאל? לא יודע מלמל דני, תעזור לי לגשת לשירותים. דני שנתמך בשני חבריו לשולחן הגיע בקושי אל השירותים ודידה פנימה אל תוך התא. הוא הפשיל לאט את מכנסיו והמראה שראה גרם לו כמעט להתעלף.
האשכים שלו היו שחורים ונוקשים, הזין שלו שהיה רפוי לגמרי החל להראות סימנים לצבע דומה. דני התחיל להקיא ומכיוון שהרגיש חולשה, הוא לא הצליח לכוון לתוך האסלה ונעליו ומכנסיו התמלאו בחתיכות אוכל ומיצי קיבה. לבסוף הוא התמוטט-"למזלו"- על האסלה, מכיוון שכך יכלו חבריו להכנס פנימה כדי לעזור לו.
המראה שהם ראו גרם להם להרתע. דני ישב על האסלה מלא בקיא שלו ואבריו המוצנעים שהיו גלויים עתה לעיני כל, היו שחורים בצורה מפחידה. עיניו היו עצומות והוא נשם נשימות מחרחרות.
האמבולנס הגיע במהרה אך הצוות שהיה מזועזע מהמראה הלא שגרתי נאלץ עד מהרה לקבוע את מותו.
המשך יבוא
פאני
