תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

פנטזייה- המרדף- חלק ראשון

רצה בכל כוחה בחשיכה, בין העצים, שומעת את רודפיה מאחור.
הייתי צריכה להשאר, חשבה, דמעות זולגות במורד לחייה, יודעת מה מצפה לה באם תתפס.
שלושה חודשים עברו מאז הגיעה אל אדונה, מאז מסרה עצמה מרצונה.
אהבה את האדון אך לא עמדה במה שהועיד לה, ידעה שכל יום שעובר היא מאכזבת אותו,
חשבה שסף הכאב שלה נמוך וכל צעקה מראה על חולשה, על אי יכולת לשרת את אדונה כנדרש.
היא הגיע לקצה החורשה, נעמדה והביטה בזהירות אל הרחוב, מכוניות חלפו מדי פעם, הולך רגל פה ושם,
ניסתה להסדיר את נשמתה, הביטה לאחור, פנס האיר את פניה, הבהיל אותה וגרם לה להתחיל לרוץ,
רגלה נתקלה באבן והתחילה להדרדר במורד הגבעה אל המדרכה, נעצרת לבסוף, עיניה עצומות,
מתפתלת מכאבים.
יד הושטה, מלטפת את שערה, ידעה שזה הוא, הריחה את ריחו, הכירה את מגעו.
בואי מתוקה שלי, חוזרים הביתה, הרים אותה בזרועותיו והכניסה למכוניתו.
מה חשבת זונה שלי? לחש לה, ששכחתי לנעול את הדלת?

כעבור שבועיים
בדרך לעבודה, חשב לעצמו האדון,שכחתי לנעול את הדלת........