סתם כזאת פריקה מבולגנת

אני מתגעגעת אלייך, הגרון שלי חנוק מדמעות וכל יום את רק מתרחקת יותר… אולי זאת אני, הרי את לא בדיוק זזה לשום מקום. 

היום קראתי פוסט שפרסמתי פה לפני כמעט שלוש שנים, בתקופה שהיינו יוצאות יחד לכל מסיבה, לכל אירוע. 

עלו בי ניצוצי זכרון של הידיים שלך מתופפת לי על הישבן, של האצבעות שלך מלטפות לי את השדיים, עלו בי זכרונות של השפיים שלך מדברות לאט, מחייכות בגאווה ומלטפות את השפתיים שלי בעדינות. 

מנסה לקחת נשימה וכל ניסיון מחניק אותי יותר. 

אני אוהבת אותך ומתגעגעת תמיד.