אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלון לנפשו של פסיכופת

הכל על הכל
כל מה שעובר עליי
לפני 18 שנים. 19 במאי 2005 בשעה 8:36

היי חברים, בשבוע שעבר קרה לי מדהים.
אני נשוי באושר לאשה מאוד מצליחה. חי חיים רגילים, שיגרה נהנתנית וסקס בנאלי. שנים שאני מפנטז לקרוע לה את הצורה, להפליק לה בתחת... אבל עם אישתי זה יכול להיות מסוכן, היא אשה חזקה... בשבוע שעבר היא היתה צריכה לטוס ללונדון לשבוע לעינייני עבודה, הסעתי אותה ללוד ובדרך אספנו את ד', סטאג'רית מהמשרד בו היא עובדת.
ד' בת 24, אשה יפה עם פני מלאך, שיער שחור חלק וארוך עד מתחת לכתפיים, גבוהה מאוד, לדעתי היא מעל המטר תשעים (אני מטר שבעים ומגיע לה עד הכתף כשביא עם נעליים שטוחות וכשהיא נועלת עקבים אני מגיע לה עד השדיים...) ויש לה גוף חטוב להפליא.
אספנו את ד' איתנו ונסענו ללוד, כל הדרך היו צחוקים... הורדתי אותן בשדה והמשכתי לכיוון היציאה לכביש 1. ממש לפני שהגעתי ליציאה אישתי טילפנה שאחזור. ד' שכחה את הדרכון בבית. חזרתי לקחת אותה בתקווה שנספיק עוד לחזור לשדה לפני שהמטוס ימריא.
פקקים פקקים. התנועה זחלה באיטיות, ד' זיינה לי בשיכל שאסע יותר מהר... שיגעה אותי... נודניקית אמיתית. לא מספיק העצבים שתפסתי על ד' גם השותף שלי טילפן ובישר לי שהפסדנו מכרז חשוב. רתחתי.
ד' המשיכה להאיץ בי עד שלא יכולתי יותר.
"סתמי ת'פה!!!" צרחתי עליה
"תירגע יא אפס !!! יא כלבלב !!!!" היא צעקה עליי בחזרה.
הייתי המום. בלי לחשוב נתתי לה סתירה מצלצלת עם גב כף היד. היתה שנייה ארוכה של שקט.
הייתי המום מעצמי, אני לא אדם אלים, אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי...
"מה זה היה? תתנצל יא דפוק!"
"תתנצלי את!!!" צעקתי עליה בחזרה.
אישתי טילפנה ואמרה שכבר אין טעם שאני אחזיר את ד' לשדה כי הטיסה יוצאת בקרוב מאוד.
המשכנו ליסוע בלי להחליף מילה בינינו, אני הפרתי את הדממה בקללות לנהגים איטיים שבגללם אני צריך לסבול את ד' איתי במכונית. מי היא חושבת שהיא? קוראת לי כלבלב?
כשנכנסנו לעיר היא שאלה אותי בשקט "אתה אוהב בדסם"
"לא יודע. מה זה?"
"לא חשוב...."
המשכנו ליסוע בשקט.
"איזה בעסה.... הפסדתי את הטיסה...."
"איזה בעסה... אני צריך לסבול אותך איתי במכונית....."
"נו די.... מספיק..... "
חניתי ליד הבית שלה.
"רוצה לעלות?" היא שאלה במתיקות. לא רציתי, אבל הייתי מהופנט מעיניה הכחולות ופני המלאך שלה.
"נו... די... בוא תעלה, תשתה קפה.... נשכח את המריבה הטיפשית הזאת... עשיתי טעות... סליחה...."
הסכמתי.
נכנסנו למעלית, ראיתי במראה את שנינו, הגעתי לה עד מתחת לכתף, נראיתי כל כך קטן לידה....
"איזה קטנצ'ק אתה" היא חייכה אליי.
"תרדי על הבירכיים!" צעקתי פתאום.
היא הביטה בי המומה.
"תרדי על הבירכיים אמרתי!!!"
היא ירדה על בירכיה. עתה הייתי קצת יותר גבוה ממנה. אחזתי בסנטרה והסתכלתי לה בעיניים.
המעלית עצרה. היא נעמדה ויצאנו.
חיכיתי בסלון בזמן שהיא הכינה קפה. הארון במרפסת היה פתוח הצצתי לתוכו וראיתי כל מיני כלי עבודה, חבילה של אזיקוני פלסטיק עבים, קולר של כלב עם רצועה ועוד דברים.
היא הביאה את הקפה והדליקה נרות גדולים, צבעוניים וריחניים.
היא התיישבה.
"מה את יושבת? קומי!" ציוויתי עליה.
היא הביטה בי וחייכה.
נתתי לה סטירה.
"מה את מחייכת? תעמדי!" ציוויתי.
היא נעמדה וידיה מאחורי גבה.
נעמדתי מולה. הרמתי ראשי והיא הורידה את ראשה הסתכלנו אחד לשני בעיניים כמה שניות.
"מרגע זה, המילה 'אדוני' תיהיה בהתחלה, באמצע או בסוף כל משפט שתגידי לי. ברור?"
"כן אדוני..." היא לחשה
"ברור?????"
"כן אדוני" היא אמרה בקול רם. מבט המום על פניה.
"תתפשטי!" ציוויתי.
היא התפשטה במהירות ונעמדה שוב כשידיה מאחורי גבה. היא רעדה. גם אני.
הוצאתי את חבילת האזיקונים וקשרתי אזיקון אחד סביב פרק ידה הימני ועוד אחד על פרק ידה השמאלי, לא הדוק מדיי אך עם זאת מספיק הדוק שהיא לא תוכל להוציא מהם את ידיה. חיברתי את שני האזיקונים באזיקון נוסף.
"רדי על הבירכיים!!!" ציוויתי.
היא ירדה בקושי על בירכיה.
הוצאתי את הקולר והרצועה מהארון.
"לא אדוני... בבקשה... זה של הכלבה שלי... היא מתה לפני חודש..."
"הכלבה שלך מתה, אבל הכלבה שלי נולדה" עניתי מייד. ונתתי לה סטירה על הלחי.
סגרתי את הקולר על צווארה ופיטמותיה התקשו מרגע לרגע.
עשיתי איתה סיבוב בדירה, אוחז ברצועה והיא כושלת אחריי על בירכיה. חזרנו לסלון.
גילגלתי סיגריה והידלקתי.
"את צריכה עכשיו שם של כלבה..." חשבתי בקול רם "איך נקרא לך?... דולי!" הבזיק בי הרעיון.
"דולי!!!" צעקתי.
"מי את?"
"אני דולי הכלבה שלך אדוני"
עיפרתי על כתפיה השחומות, ובכל פעם שחיוך קטן עלה על שפתיה נתתי לה סטירה.
הרגשת הכח הזאת היתה נהדרת. דרכתי על הרצועה ומשכתי אותה לאט לאט. הראש שלה התקרב לי לנעל.
"תלקקי אותם עד שיבריקו" ציוויתי.
"כן אדוני" היא ליקקה את נעליי במהירות כמו כלבה אמיתית. לקחתי נר סגול וריחני שהיה בהשיג יד וטיפטפתי לה את השעווה על הגב. הסתכלתי עליה מלמעלה והרגשתי כל כך טוב. זו הפעם הראשונה שאני בסוג כזה של יחסים אינטימיים והרגשתי אופוריה שהעיפה אותי לעננים. כאילו שאפתי גרם שלם של קוקה. משכתי אותה לחדר השינה.
"תשתחווי!" פקדתי.
"כן אדוני!" היא התכופפה נמוך ומיצחה נגע בריצפה. הנחתי את רגלי על צווארה וקשרתי את השרוך.
"אל תזוזי!"
"אני לא זזה אדוני" היא רעדה.
הלכתי למטבח לשתות, כי הגרון שלי היה יבש מהתרגשות ומהשאכטה.
ראיתי במקרר חציל בגודל בינוני ועלה בי רעיון.
חזרתי לחדר השינה. השכבתי אותה על המיטה בצורת ר', ככה שהבטן על המיטה ורגליה המפוסקות על הריצפה.
"תזיין אותי אדוני... בבקשה תזיין אותי...."
"את לא מתביישת? אני גבר נשוי!!!" צעקתי.
הורדתי את החגורה והצלפתי בישבנה.
"סליחה אדוני....סליחה....אוווווו....כן אדוני....."
הדלקתי את הנרות שבחדר וכיביתי את האור.
שימנתי את החציל בקרם גוף ודחפתי לה אותו לאט לאט.
"אוווווווו אדוני.....אוווווווו אדוני............" היא גנחה.
החציל היה כולו בתוכה. טיפטפתי עליה שעווה. ציירתי לה על הגב סמיילי גדול.
היא גנחה כל העת.
אני גמרתי בתחתונים. פעם ראשונה שזה קרה לי. אורגזמה בלי חדירה ובלי שום מגע בזין. הייתי המום ונבוך. גופי בער והזעתי כמו חמור. הורדתי את החולצה.
היא סובבה את ראשה, אולי בשביל לראות למה הפסקתי.
"וואו אדוני..... איזה גוף......"
הצלפתי בה עם החגורה על התחת.
"אווווווו....... אווווווווווווו........... כן אדוני.......... אוווווווווווווו.............."
"גמרת?"
"כן אדוני....... פעמיים........ אתה?........."
לא עניתי לה.
הוצאתי את החציל ומשכתי אותה לחדר המקלחת. הושבתי אותה באמבטיה על בירכיה.
השתנתי עליה. היא הייתה כל כך יפה. עיניה עצומות וחיוך גדול התפשט על פניה וחשף שתי שורות של שיניים לבנות.
היא ליקקה את השתן סביב שפתיה. ניגעלתי.
שטפתי אותה בדוש וניגבתי.
"דולי!!!"
"כן אדוני"
"לכי לחדר!"
"כן אדוני"
שטפתי את הזין וזרקתי את התחתונים לפח.
נכנסתי לחדר השינה והיא עמדה שם ליד המיטה. זקופה וראשה מופנה למעלה.
נעמדתי מולה וראיתי מול עיניי את כתפיה.
היא הורידה את ראשה אליי. הביטה לי בעיניים וחייכה.
"מה את מחייכת? אהה? דולי !!!"
היא לא ענתה. רק הביטה בי וחייכה.
גזרתי את האזיקון שחיבר את שני האזיקונים שעל ידיה.
היא מתחה את ידיה הארוכות ועטפה אותי בחיבוק.
"מה את עושה דולי?!?!" צעקתי ומשכתי בחוזקה את הרצועה. כופפתי אותי ופניה היו מול פניי.
"סליחה אדוני..... חשבתי שזה נגמר אדוני......"
"זה יגמר רק כשאני אגיד שזה נגמר" אמרתי לה בשקט.
"סליחה אדוני...."
"תשכבי על הבטן!"
"כן אדוני!"
היא נשכבה במיטה על הבטן
קשרתי את ידיה לפינות המיטה.
טיפטפתי עליה במכה כמות גדולה של שעווה שהצטברה בתוך אחד הנרות.
היא פלטה צרחה.
הכנסתי אצבע לבדוק את מצב הרטיבות וראיתי שהמערה שלה רטובה לגמריי. הכנסתי לה שוב את החציל. לאט לאט, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה
"אווו אדוני..... אוווווווווווו...... אדוניייייייייייי.............. אוווווווווווווווווווו........... אוווווווווווווווווווווווווווווו.......... אוווווווווווווווווווווווווווווווווווו............" היא צרחה.
עם אצבע ימין שיחקתי בדגדגנה. "אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו..... אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו......." היא לא הפסיקה לצרוח. היא רעדה. השארתי את החציל בתוכה, אצבע ימין המשיכה בדגדגן וביד שמאל הרחבתי לה את פי הטבעת.
לא יכולתי יותר, זיינתי אותה בתחת. זיינתי כמו קונגו.
גמרתי בתוכה.
"אווו אדוני...... זה היה גדול...... והפעם גם גמרנו יחד אדוני....."
שיחררתי את ידיה ושכבנו מחובקים במיטה באפיסת כוחות. אחרי חצי שעה בערך ציוויתי עליה להתקלח.
"כן אדוני"
כשהיא סיימה היא הלכה להכין קפה ואני התקלחתי.
היא ישבה על כורסת העור הלבנה, לבשה כותונת קצרה ודקיקה בצבע ורוד בהיר עם תחרה לבנה בשוליים. הקולר היה עדיין על צווארה.
גילגלתי סיגריה ועישנו ממנה שנינו.
"אדוני....."
"מה דולי?"
"תשמע.... זה היה גדול..... זה היה הכי טוב שהיה לי עד היום.......אדוני....."
גם אני הרגשתי ככה אבל לא אמרתי כלום. רק ליטפתי בעדינות את פניה.
"אתה חושב שנוכל לעשות את זה שוב מתישהו אדוני?"
"לא נראה לי"
הורדתי את הקולר מצווארה.
"אתה לא מבין אדוני..... זאת פעם ראשונה שאני כלבה....... אני מלכה....... אני הייתי מלכה תמיד..... יש לי הרבה כלבלבים שמעריצים אותי ואני אוהבת את זה, אבל אתה שונה אדוני, אתה משהו מיוחד אדוני..... איתך הרגשתי הכי טוב שהרגשתי אי פעם.... אתה גדול אדוני......"
הייתי נבוך. "תודה.... אבל זהו ד', היה טוב וטוב שהיה..... אני לא יכול להמשיך עם זה.... את יודעת..... אני נשוי ....."
הסכמנו שלא נדבר על זה יותר אף פעם. שזה הסוד של שנינו.
כשיצאתי מהדלת היא הניחה את ידיה על כתפיי והתכופפה עד שעיניה היו מול עיניי. התקרבנו.
לשון התערבבה בלשון והרוק החליף פיות.
"ביי ד'"
"ביי אדוני"
נכנסתי למעלית, היא שלחה לי נשיקה באויר ונבחה נביחה קטנה. שנינו צחקנו.
כשהגעתי הבייתה עשיתי על זה ביד פעמיים ועד עכשיו אני לא מפסיק לחשוב עליה. על הכלבה שלי דולי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י