חלון לנפשו של פסיכופת

איזה יום.
הגעתי למשרד ב 8:00, הפקידה אחרה. היא לא רגילה שאני מגיע כל כך מוקדם. אם היא היתה חיה עם אישתי אז גם היא הייתה בורחת מהבית מוקדם...
בדקתי חשבונות, זה כל כך משעמם, שוב דבר לא חדש... וכל דף שעבר לי ביד הביא לי יותר את החשק לעזוב את הכל וללכת. לא יודע לאן.
אולי לקחת חופשה של שנה בהודו, עוד שנה באוסטרליה ועוד כמה חודשים ביפן...
פתחתי את המייל וראיתי כמה חדשים.
הרבה עצות מאנשים יקרים- תודה תודה תודה לכולם.
ואחד נחמד משיפחה שמחפשת אדון.
החזרתי לה מייל עם הסבר שאני לא "אדון" אלא סתם פוקסיונר... היא החזירה לי מייל תוך כמה דקות. היא ישבה בדיוק ליד המחשב. היא ביקשה שאתקשר.
שתיתי קפה וגילגלתי סיגריה. חשבתי לעצמי מה עכשיו?
הפיתוי היה גדול.
הפקידה שלי הגיעה. ביקשה סליחה. היא לבשה ג'ינס כחול כהה וצמוד שהתחת שלה חנוק בתוכו, חולצה אדומה של לקוסט וחצי מגף בצבע חום. היא נראתה כל כך רע. מילא מכוערת אבל לפחות שתתלבש יפה. קיבלתי עליה את הבעסה של הבוקר וסגרתי את דלת המשרד.
קראתי שוב את המייל.
להתקשר או לא להתקשר?
איזו דילמה...
טילפנתי.
היא נשמעה חמודה. הסברתי לה את המצב. אמרתי לה הכל.
היא התחננה שניפגש. גם היא ירושלמית אז זה לא כל כך קשה...
קבענו בבית קפה.
סיכמנו שהיא תשב בחוץ ככה שאם לא יבוא לי עליה אני אוכל להיעלם.
הגעתי לבית הקפה. ראיתי אותה אבל לא הייתי בטוח שזו היא... אז נכנסתי לחנות מעבר לכביש וטילפנתי אליה.
כן זו הייתה היא.
ניתקתי וניגשתי אליה.
ילדה בת 21, שחומה עם רעמת שיער שחור מתולתל. פנים נאות וגוף מלא. חזה גדול.
היא הייתה קצת המומה כשהיא ראתה אותי. היא דמיינה בראשה מישהו אחר. אמרה שאני נראה ילד. איזה כיף לשמוע שאני נראה לא יותר מ-25 ... דיברנו. צחקנו הרבה. זה היה כל כך משחרר.
אין לה ניסיון. היא רק מפנטזת וקוראת בלוגים ב'כלוב' בתור אורחת.
שוחחנו על החיים על מה מותר מה אסור ובכלל מה זה להיות בן- אדם. יש לה חכמה של ילדה. הזכירה לי ערכי מוסר שכבר מזמן שכחתי.
השותף שלי טילפן. הוא רצה שאבוא למשרד כי כבר שבועיים שאני מפיל עליו את כל העבודה. היא הבינה מהשיחה שאני צריך ללכת ועשתה פרצוף של: "תישאר".
אמרתי לו שאני חולה. לא מרגיש טוב. צריך לראות רופא.

הלכנו אליה הביתה. רחוב יפה ליד השוק.
דירת חדר וחצי סיגנון שאנטי.
היא פתחה בוף יפה ופירקה אותו במיומנות.
עישנו. היה כיף. התקשורת זרמה.
אבל אז הרגשתי פתאום לא נוח. הרגשתי שאני עושה משהו לא לעניין. הרגשתי בתוכי הרגשה של 'טעות'.
קמתי ללכת.
"לאן?"
"לא יודע... לעבודה..." השבתי לה.
"אבל אמרת שאתה חולה... נו... תישאר עוד..."
"לא יכול! ביי!"
"חכה... אדוני..." היא הדגישה את המילה 'אדוני'.
עבר בי רעד. המילה הזו עשתה בי משהו אבל הלכתי משם.
הסתובבתי קצת עם מחשבות של 'מה לעשות?'
ואז ראיתי לידי חנות של חיות. בחרתי קולר שחור ועבה ושרשרת שיכולה להחזיק רוטווילר.
חזרתי אליה לדירה.
"היי, חזרת?"
"רדי על 4 ותקשקשי בזנב!"
היא ירדה על ארבע והזיזה את התחת שלה לצדדים. זה היה מצחיק.
"על הבירכיים!"
"כן אדוני!" היא חייכה.
אחזתי בסנטרה והסתכלתי לתוך עיניה. עמוק עמוק לתוך השחור. "מעכשיו את מצייתת לי! כל מילה שלי היא פקודה ברור?"
"כן אדוני! כל מילה היא פקודה" היא חזרה אחריי בקול רם.
"תתפשטי!"
היא התפשטה במהירות וחזרה לשבת על ברכיה.
הסתובבתי סביבה. בחנתי את גופה.
הוצאתי את הקולר מהשקית והלבשתי לה אותו.
הזין שלי התקשה.
העברתי את השרשרת העבה על גופה. היא רעדה.
חיברתי את השרשרת לקולר. ועשיתי איתה סיבוב בבית.
"סליחה אדוני... אבל אני צריכה לשירותים... אדוני" היא מילמלה.
"עכשיו?"
"כן אדוני... אני לא יכולה להתאפק... סליחה..."
"אז אל תתאפקי! תשתיני ליד העציץ כמו כלבה טובה!"
"אבל אדוני..."
"מה אבל?!?! נתתי לך רשות להשתין אז תשתיני! עכשיו!"
"כן אדוני" היא כופפה קצת את התחת והשתינה על הריצפה ליד העציץ.
"עכשיו תריחי!"
"כן אדוני! היא ריחרחה את השתן בחיקוי נהדר של כלבה.
הנחתי את רגלי על ראשה והצמדתי את אפה לשלולית השתן.
"תלקקי!"
היא היססה
הצלפתי בישבנה עם טבעת היד של הרצועה.
"תלקקי!"
"כן אדוני" היא החלה ללקק את השתן. הסתכלתי עליה מלמעלה בהנאה. רגלי עדיין על ראשה.
חשבתי איך לקרוא לה. בוני נראה לי שם נחמד.
"כלבה טובה בוני, כלבה טובה"
"תודה אדוני" היא הרימה מעט את ראשה.
אבל לא אמרתי לה להפסיק ללקק. התעצבנתי. כלבה לא ממושמעת.
משכתי אותה בחוזקה אל המירפסת הסגורה.
דרכתי על הרצועה צמוד לקולר ככה שראשה היה צמוד לריצפה והיא נשכבה חצי על הבטן חצי על הצד. מעוותת.
הורדתי את החגורה והתחלתי להצליף בישבנה.
"1 אדוני"
"2 אדוני" היא ספרה מבלי שביקשתי ממנה. אבל הפעם זה היה בסדר. זה היה אומדן לדעת כמה היא כבר קיבלה.
היא ספרה עד 20. הפסקתי כי קולה קצת נחלש.
משכתי אותה ברצועה והיא נעמדה.
"בוני!!!"
"כן אדוני"
"כיף לך?"
"כן אדוני, זה יותר כיף ממה שחשבתי"
נתתי לה סטירה. לא יודע למה. זה היה ספונטני.
"תלקקי לי את הנעל!!! אני רוצה שהיא תבריק!!!" ציוויתי
"כן אדוני!!!" היא החלה ללקק במהירות את הנעל. הזין שלי כבר נמחץ בתחתונים. איזו זיקפה!
לקחתי את הבאנג מהשולחן והיפלתי שני ראשים, להירגע...
"אפשר ללקק את הנעל השנייה שלך אדוני?"
"כן בוני. אפשר"
היא עברה לנעל השנייה.
היא גמרה ללקק ועברה לשבת על ברכיה. עמדתי מולה והיא פתחה לי את המכנסיים והחלה ללקק לי את הזין.
היא הכניסה אותו לפיה ומשכתי אותה אחורה מהקולר בזהירות, שהזין לא ישאר לה בפה... "רק תלקקי בוני... רק תלקקי..."
"כן אדוני!!" היא ליקקה.
הרשיתי לה לאונן בזמן שהיא מלקקת לי.
אורגזמה.
כופפתי אותה קדימה ובעטתי לה בתחת. בעיטה אחת לא חזקה מדי. אח"כ זיינתי אותה מאחורה.
הכוס שלה היה רטוב.
אחזתי בשרשרת מתוחה כמו רוכב שוורים ברודיאו וזיינתי אותה חזק.
גמרנו.
היא נשכבה על הגב וצחקה.
"תודה אדוני, זה היה נהדר"
"כן בוני... את כלבה טובה..."
"תודה אדוני"
התקלחנו יחד. היא סיבנה אותי נהדר.
התלבשנו והיא לבשה שוב את הקולר לצווארה.
לא הבנתי בשביל מה הקולר והיא קראה כנראה את מבטי ואמרה שזה בשביל להשאיר לה את ההרגשה של הכלבה.
רצונה הוא כבודה.
שתינו קפה וגילגלתי עוד סיגריה. ודיברנו על החוויה.
היא ביקשה שאכתוב על זה בבלוג. ושאספר גם שלדעתה יש לי זין קטן. אז הנה אני מספר את זה לכולם.
חזרתי למשרד ב 14:30, השותף שלי כבר הלך... וזה גם טוב כי יש לי עכשיו זמן לחשוב ולכתוב על היום שהיה.