בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלון לנפשו של פסיכופת

הכל על הכל
כל מה שעובר עליי
לפני 18 שנים. 31 במאי 2005 בשעה 13:20

כבר יום וחצי שאני בלי שאכטה.
לא ישנתי טוב, וקמתי בסביבות 5:00, עירני לחלוטין ובמחשבות על אסטרטגיה ליוזמה חדשה שמתגבשת בימים אלה. נסעתי למשרד וב6:00 כבר הייתי באמצע הקפה השני ועם הסיגריה השלישית.
עברתי על ניירות. התעדכנתי לגבי נתונים רלוונטים.
בשמונה המזכירה שלי הגיעה. נתתי לה חבילה של ניירות ורשימה מסודרת של הוראות מה לעשות. ידעתי שזה יעסיק אותה לפחות עד חמש ואני אפתר מכאב הראש.
בשמונה וחצי התפניתי לבדוק מיילים.
אחד חדש מהכלבה שלי בוני. למה אני לא מתקשר ובכלל לאן נעלמתי.
טילפנתי.
שיחה קצרה. היא רצתה שאני אבוא. אבל לא יכולתי בגלל העבודה...
לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה ברבע שעה שלאחר מכן.
אז טילפנתי אליה. אני בא.
קניתי בדרך 4 מטר של חבל דק.
בוני פתחה את הדלת וסגרה אותה אחריי. עמדה מולי לבושה שרוול כתום וגופיה שחורה. בלי חזייה.
"אדוני !!! כל כך התגעגעתי אליך!!!" היא ירדה על בירכיה והושיטה לי את הקולר שלה.
הלבשתי לה את הקולר.
"רוצה לשתות אדוני" היא חייכה אליי.
"תכיני נס. 2 סוכר."
"כן אדוני!" היא הלכה למטבח.
ישבתי על פוף גדול ופתחתי גיליון 'לאישה'
היא חזרה עם הקפה ועוגיות בצד. היא התיישבה לידי.
"נתתי לך רשות לשבת?" צעקתי
"לא אדוני! סליחה אדוני!" היא קמה מייד.
שתיתי את הקפה והסתכלתי בעיתון. התעלמתי ממנה לכמה דקות.
"בוני"
"כן אדוני"
"תתפשטי"
"כן אדוני" היא התפשטה.
"את לא שמחה לראות אותי?"
"כן אדוני, אני שמחה..."
"אז למה את לא מקשקשת בזנב?"
"הו אדוני, סליחה אדוני..." היא ירדה על ארבע הסתובבה סביבי והזיזה את התחת לצדדים. ליטפתי את ראשה והיא הניחה אותו על ירכי מחייכת.
הנחתי את כערת העוגיות על הריצפה לידה.
"תאכלי בוני"
"תודה אדוני" היא הורידה ראשה אל הכערה ואכלה את העוגיות.
נהניתי מהמראה.
"על הבירכיים בוני"
"כן אדוני" היא נעמדה על בירכיה ופיתמותיה החומות זקורות.
חיברתי את הרצועה שלה לקולר.
הוצאתי את החבל וקשרתי את ידיה מאחור.
"היום זה הולך ליהיות כואב"
"כן אדוני. תעשה שיכאב... תעשה מה שתרצה אדוני!"
"לא שאלתי אותך!!!" צעקתי. "ואת עכשיו רק נובחת!!! מה שיש לך תגידי בנביחות ברור?"
"האו האו" היא נבחה לי בחזרה.
"רגלי!"
"האו האו" היא ניצמדה לרגלי.
"כלבה טובה בוני, כלבה טובה"
"האווווו" היא ענתה.
משכתי אותה ברצועה אל המיטה, היא ניגררה אחריי על בירכיה. השכבתי אותה על המיטה על הבטן וקשרתי אותה בשארית החבל עם רגליים מפוסקות ובצורה שהיא לא תוכל לזוז מילימטר.
הטלפון שלי צילצל. בדקתי מי זה וראיתי מספר טלפון מהמשרד של אישתי.
"אישתי בטלפון. אל תגידי מילה!"
"האו" קצר והיא הנהנה בראשה.
בטלפון היתה דולי. הכלבה הראשונה שלי.
היא "חייבת" לדבר איתי.
"שתבוא גם" בוני לחשה.
נתתי לה מבט כועס
והיא המשיכה בנביחה לוחשת "האו האו האוווו האו האו"
"את לא עובדת היום?"
"אני בעבודה עכשיו אדוני, אבל אני חופשייה עד שלוש בערך"
"איפה אישתי?" התעניינתי
"היא נסעה לנתניה אדוני, צץ איזה עניין חשוב"היא ענתה.
נתתי לה את הכתובת.
אמרתי לה שתביא את כל הציוד שיש לה.
ניתקתי.
"דולי בדרך"
"האווו"
ליטפתי את גופה . נתתי לה כאפות בתחת.
"האווו האווו" היא יבבה.
בא לי רעיון.
הלכתי למטבח.
טילפנתי לדולי. אמרתי לה שתבוא לבושה כמו גבר ושתילבש את התחתונים המיוחדים שראיתי ביום שישי.
פתחתי את המקרר. לא היו מים קרים אז הוצאתי קרח מהפריזר.
לעסתי קוביה.
העברתי קובית קרח על גופה של בוני. הקוביה נמסה והחליקה לאיטה על גבה החם.
שיחקתי עם הקוביה. בוני היתה מצומררת. קיבלה עור ברווז.
לקחתי שתי קוביות של קרח והכנסתי לה לכוס.
"האווווו האווווו האווווו" היא נבחה.
טלפון מדולי. איפה הדירה?
יצאתי מהדלת.
דולי עמדה בחדר המדרגות.
מכנסי בד אפורות עם פסים, חגורה עם אבזם גדול. חולצה כחולה מכופתרת עם שרוולים קצרים ועניבה שחורה עם פסים אפורים. היא נעלה מגף אוסטרלי נמוך. על ראשה קסקט לבן והשיער השחור הארוך שלה אסוף בקוקו מאחור. בידה החזיקה קיטבג חום של האגודה למען החייל.
הייתי המום, כמה שהיא יפה... אפילו בבגדי גבר היא נשארה אחת הנשים הסקסיות ביותר שראיתי בחיי, וזה לא רק בגלל הגובה המרשים שלה (בסביבות המטר תשעים) זה פשוט היא!
היא חייכה אליי והתכופפה לנשיקה.
הצבעתי לה שתיכנס.
סגרתי אחריה את הדלת.
היא הסתכלה על בוני הקשורה במיטה.
בוני הסתכלה עליה וצייצה "האווו"
"בוני זאת דולי, דולי זאת בוני" עשתי ביניהן היכרות.
"נעים מאוד" דולי אמרה עם פרצוף של 'מה קורה פה?'
"האוו האוו האווו" בוני נבחה לה בחזרה.

התיישבתי על הפוף וסימנתי לדולי עם הראש שבוני שלה.
היא הבינה את הסימן. כלבה טובה.

היא ניגשה למיטה ושיחררה את בוני מהחבלים.
היא העמידה אותה מולה כשידיה קשורות עדיין מאחורי גבה, והשרשרת תלויה מהקולר. דולי אחזה בידית היד של השרשרת.
נמתחה מולה מלא קומתה.
בוני הגיעה לה עד מתחת לכתפיים.
דולי כופפה אותה על ארבע, פתחה את התיק והוציאה ממנו שוט ארוך ודק.
היא העבירה את השוט על גופה של בוני הרועדת והחלה בהצלפות עדינות על הגב והישבן.
"האוו" בוני נבחה עם כל הצלפה.
דולי הורידה את הקסקט, הניחה אותו על הראש של בוני ופיזרה את שיערה.
היא הדליקה נר גדול.
ואז דרכה על בוני בכח וזו השטתחה על הריצפה.
כמעט קמתי לראות מה עם בוני אבל דולי שלחה לי מבט מרגיע שזה בסדר.
"תלקקי בוני, עד שיבריקו" היא הצמידה את הנעל מול פניה של בוני ורגלה השניה עדיין דורכת על גבה ומצמידה אותה לריצפה.
בוני החלה ללקק את הנעל. ליקקה וליקקה. דולי לא הביטה בי. היא הביטה רק בבוני המלקקת ותוך כדיי כך העבירה את השוט בליטוף על ראשה.
הנר היה גדוש בשעווה ודולי החלה לטפטף אותה על הגב של בוני בעוד זו מלקקת.
"האווווווו" בוני נבחה.
דולי שיחררה את העניבה ופתחה שני כפתורים בחולצה.
היא משכה את בוני מהרצועה שתעמוד.
היא פתחה את החגורה ואת המכנסיים.
היא לבשה עליה את הזין השחור מהפלסטיק. אלופה דולי. היא עשתה בדיוק מה שאמרתי.
היא הורידה את בוני למציצה.
בוני מצצה ודולי הצליפה על ישבנה תוך כדיי.
היא משכה את בוני למיטה, השכיבה אותה על הבטן והחלה לזיין אותה.
בוני גנחה. בין גניחה לגניחה היא נבחה.
פתחתי את הקיטבג של דולי והוצאתי ממנו את הקולר שלה. קשרתי לה אותו תוך כדיי שהיא מזיינת את בוני. הורדתי לה את החולצה.
קשרתי את ידיה מאחורי גבה עם האזיקים שקשרו אותי בשישי.
היא המשיכה לזיין. יותר מהר ויותר מהר. בוני צרחה "האוווווווווווו האוווווווווווו" משהו בין הגניחה והנביחה.
"תרדי לה!!" אמרתי לדולי בשקט
"כן אדוני" היא יצאה מבוני.
עזרתי לבוני לשבת על המיטה. היא פיסקה את רגליה ודולי ירדה על ארבע וירדה לבוני. היא ליקקה לאט לאט. בוני עצמה עיניים ורעדה כולה.
לקחתי בידי את הנר הדולק ושפכתי במכה את כל השעווה שהצטברה בו על הגב של דולי. שתיהן צרחו יחד. בוני גמרה ודולי צרחה מהכאב וההפתעה. העברתי את הרצועה מהקולר של בוני לקולר של דולי. דרכתי עליה ומשכתי עד שראשה של דולי נצמד לריצפה. היא נשכבה.
"בוני- רגלי!"
"האוו האוו" בוני עמדה על בירכיה צמוד אליי.
פתחתי את ידיה מהחבל.
היא נעמדה ונתנה לי נשיקה. היא תפסה את ראשי ולשונה חדרה לפי. "תודה אדוני, תודה..." אחזתי בקולר שלה ומשכתי את ראשה למטה.
הצלפתי בישבנה עם השוט.
"האוו האווו"
דולי הסתכלה עלינו מלמטה.
ציוויתי על בוני להפשיט את דולי. היא הורידה ממנה את הנעליים, הגרביים והמכנסיים במהירות.
הלבשתי לבוני את הזין.
העמדתי אותן זו מול זו.
הן הסתכלו אחת לשנייה העיניים.
הן לא זזו.
הן חיכו במתח לפקודה הבאה שלי.
הסתובבתי סביבן והצלפתי על ישבנן עם השוט.
קשרתי אותן בידיים אחת לשנייה עם האזיקים. כשהתחלתי לקשור את זוג הידיים השני עם החבל דולי הסבה את תשומת ליבי שיש בתיק עוד זוג אזיקים.
חיברתי אותן גם עם זוג האזיקים השני.
"הזין עלייך בוני" אמרתי לה בשקט באוזן "ההגה בידיים שלך"
בוני החלה למצוץ את הפיטמות של דולי. ודולי נמתחה לאחור פניה לתיקרה.
בוני התקדמה ודולי צעדה לאחור עד שנקלה במיטה ונפלה.
בוני נפלה איתה ועליה והחלה לחדור לתוכה.
דולי גנחה.
רציתי להצטרף אבל לא רציתי להפריע. אז התפשטתי ועשיתי ביד לאט.
הן הזדיינו כל כך יפה. היה תענוג לראות אותן יחד קשורות זו לזו, מתנשקות מתלקקות, דולי גמרה.
נכנסתי לבוני מאחורה, מהר מאוד התבלגנו שלושתנו ומצאתי את עצמי בין שתיהן.
הורדתי את הזין מבוני וחדרתי פעם לזו ופעם לזו.
אורגזמה.
גמרתי פעם ראשונה אבל הזין המשיך לעמוד אז המשכתי.
בסוף שכבנו על המיטה שלושתינו באפיסת כוחות.
שכבנו מחובקים, אני בין שתיהן. שלושה אנשים כמו גוף אחד.
שיחררתי אותן מהאזיקים ושלחתי אותן להתקלח.
שכבתי על הגב וחשבתי לעצמי שאולי זו היתה טעות, אבל לא בוכים על חלב שנישפך.
הן יצאו מהמקלחת. הקולרים רטובים על צווארן.
העמדתי אותן עם הפנים לקיר ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי הסברתי להן שמה שקרה כאן ישאר בסוד של שלושלתינו. ואם זה יקרה שוב אז זה יהיה אך ורק ביוזמתי. אני זה שקובע איך ומתי.
"כן אדוני" ו- "האוו" הן ענו לי יחד.
"יאללה בוני, תכיני קפה"
בוני הכינה קפה לשלושתינו. דיברנו וכולנו הסכמנו שזה היה נהדר.
מבחינתי זה היה הכי טוב אי פעם.
התחבקנו חיבוק ארוך והתפזרנו. דולי לביתה ולעבודה ואני חזרה למשרד.
דבר ראשון שעשיתי זה כתבתי לכם, חברי הכלוב היקרים, שתיהנו מזה גם.
ועכשיו, מה לעשות, אני חייב לחזור לעבודה.








להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י