|
|
|
אז ט' פנתה אליי בטענה שיש איזה נשלט\שולט\כל ויראציה אחרת שמישהו טוען בשביל להגיע אליה לפושפוש. היא הפנתה אותו אליי "השולט" שלה, לבקשה לאישור. כמובן, התנהגתי בבגרות יתרה.
מה אנחנו לומדים מזה חמודים? אם תציקו, יציקו חזרה.
יאללה, בשעה טובה חותם על חוזה דירה חדש! חיכיתי לזה המון זמן. יש משהו במעבר, תחושה של לשטוף את העבר ולהתחיל מחדש. בערך מה שאני מרגיש.
עכשיו החלק הכיפי, קניות!
הפערים הם:
כמובן קצת דברים נוספים.. ואז.. אקרא למקום בית. המון זמן עבר מאז שקראתי למקום בית.
טענתי ביומן מסע הראשון שצריך לשים מטרות.
בגדול, השנה האחרונה, לצד כל הקשיים, לא תרמה גם לבריאות הפיזית. צמחה לה כרס קטנה.
זה מפריע לי כבר כמה חודשים..אני כן משתדל להתאמן, אבל בוא נאמר.. שאני לא אתבייש לאכול עכשיו כנאפה שאחד הלקוחות הביא לעבודה. בנוסף, לא אתבייש להנות מפחית קולה צוננת, או לקחת לאפה במקום פיתה.
לפני שבועיים נמאס לי. בסדר שאני מתאמן, אבל צריך גם לדעת לעצור. פחות פחית, פחות לאפה, מאפה אחד ולא שניים עם הקפה. לא משהו לא פרופורציונאלי, אבל כן משהו כדי קצת להוריד שטויות.
היידד, 2 קילו פחות.
מה גם, מעבר דירה עוד שבועיים, מרגש! אימון במרחק הליכה.
למילה מלאכים מספר הגדרות ופירושים, אבל שניים חשובים ביותר.
שליחי האל באדמתנו, כמו כן, לוחמיו.
וכאלה אתם אחיינו, גדולי קומה, זקופים, חזקים.
איני אדם כה מאמין, אבל היה והקב"ה אכן יושב במרומים, מי יתן, ואתם לצידו. גאים בעצמכם, בפועלם, במסירותכם, ובמוסרותכם.
נוחו אחיי, נזכורכם תמיד, כי עמוק בליבנו אנחנו מאמינים, שכפי ששמרתם עלינו פה, גם מלמעלה אתם עלינו שומרים.
הנושא היום הוא אובדן.
האם אי פעם אנחנו באמת לומדים להתמודד איתו? הרי כבני אדם, לא סביר להניח שלא איבדנו מישהו קרוב, או שנאבד בזמן הנראה לעין. רק מעטים לא "זוכים" לאבד, כי הם נאבדים בעצמם, וזה כואב לאחרים רבות. מה גם, יש כאלה שבוחרים להאבד, ואז עולות שאלות קשות מאוד.
אז איבדתי. שום דבר לא מכין אותך לזה. לעמוד שם, להסתכל, כשאין יותר.
ואז השאלה הנשאלת, איך ממשיכים?
האמת? הכאב יושב, כואב, שורף, מרתיח את הדם, מבעיר אותך מבפנים.. אבל איך שהזמן עובר.. הוא לא דוהה. פשוט לומדים לחיות לצידו. כמו צל ענק שמלווה אותך לכל מקום. במקום העבודה החדש שלי לא יודעים על האובדן שלי. מאחורי החיוך הממזרי, החוש הומור, המקצועיות והדייקנות שלי, מסתתר שבר כלי. מי היה מאמין בעצם?
כל זה גרם לי לחשוב. כמה אנשים שאני רואה סביבי, דרך חלון הרכב, דרך התור לקפה, דרך התחנת דלק ודרך סתם התקלויות רנדומליות יומיומיות.. כאלה שמחייכים, מברכים לשלום, זורקים בדיחה, כמה מהם.. שבורים?
יש ציטוט, מהמשפטים הדרמטיים האלה שרואים שצפים להם ברחבי האינטרנט "The saddest people smile the brightest". הו. משפט כה נוראי, עם זאת, כה נכון.
אני קצת אחרי אותה תקופת אובדן. הצל מאחוריי, הוא גם לעולם לא יעלם, אבל מה נעשה, לומדים לחיוך עימו.
לפני כמה פוסטים העלתי תמונה מסצנה בWandaVision. מי שלא מכיר, הסדרה על סקרלט ויץ' ממארוול, בכלל קומיקס, מי היה מאמין שיהיה בו עומק?
"what is grief if not love persevering".
אשכרה. משפט שפשוט הרגיש כמו בוקס בבטן.
אבל כן, הוא נכון. זה מה שזה.
מה שכן, היום אני מצליח לחייך.
הצלחתי לישון הלילה.
מעט פה מכירים אותי לעומק. מי שמכיר, יודע שעברו עליי מספר שנים שלא הייתי מאחל לגרועים באוייבי.
מצד שני, אני מחזיק מעמד ורק משתפר מיום ליום.
היום החלטתי להתחיל לכתוב יומן מסע קטן. אמנם כן, זה פה בבלוג, אבל זה יותר כמו יומן אישי. אני לא כותב לכם, אני כותב לעצמי. אז למה פה, שואלים?
למה לא בעצם?
בשבועות האחרונים, עם תחילת העבודה החדשה, ואיכשהו שחלקי הפאזל שהם החיים שלי מתחילים אט אט לחזור לשגרה, החלטתי לשים לי מטרות, של הדברים שחסרים לי. הדברים שנותרו להשיג. מה גם, כמה מסקנות שאני מגיע אליהן. אישיות, בדסמיות, על העולם ואחרות.
לא יהיה סדר מסויים ביומן הזה, אלא מחשבות שרצות ברגעים נקודתיים. אולי יתעדכן פעם ביום, אולי פעם בשבוע, ואולי לפעמים יקח אפילו יותר זמן. גם באופן הכתיבה פה, כפי שתשימו לב, אין סדר רציונלי.
אז ככה, מטרות.
1. דיי, הגיע הזמן לחזור לכושר. הגעתי למשקל שיא. נכון, אמנם אני דיי בנוי, ולא יאמרו עליי שמן, אבל מלא בהחלט מתאים לתיאור. עכשיו עם המסגרת החדשה, העבודה החדשה, יהיה זמן להקדיש לבניית מסע, הורדת משקל ועבודה על סיבולת לב ריאה. כל מי שרוצה לעודד אותי, מוזמן\ת.
2. להפסיק הרגל מגונה אחד שיש לי. כמובן, לכל אחד מאיתנו יש כמה, אבל להגיע למטרה של להפסיק עם אחד כדי להגיע לשני.
3. למצוא כבר את הדירה המיוחלת שאני מחפש, ולהתחיל לבשל כמו שצריך. לדירה חייב להיות מטבח בובה. יעידו פה מסויימים ומסויימות על הבטחות הבישול שלי.
4. הגיע הזמן ללמוד לנגן על משהו אחרי קרוב ל34 שנות חיים.
5. אהבה.
חיפה\קריות הערב?
לאיזה צחוקים להתכונן?
חוץ ממכות בין שמאל לימין.
Abusement Park.
