מעט פה מכירים אותי לעומק. מי שמכיר, יודע שעברו עליי מספר שנים שלא הייתי מאחל לגרועים באוייבי.
מצד שני, אני מחזיק מעמד ורק משתפר מיום ליום.
היום החלטתי להתחיל לכתוב יומן מסע קטן. אמנם כן, זה פה בבלוג, אבל זה יותר כמו יומן אישי. אני לא כותב לכם, אני כותב לעצמי. אז למה פה, שואלים?
למה לא בעצם?
בשבועות האחרונים, עם תחילת העבודה החדשה, ואיכשהו שחלקי הפאזל שהם החיים שלי מתחילים אט אט לחזור לשגרה, החלטתי לשים לי מטרות, של הדברים שחסרים לי. הדברים שנותרו להשיג. מה גם, כמה מסקנות שאני מגיע אליהן. אישיות, בדסמיות, על העולם ואחרות.
לא יהיה סדר מסויים ביומן הזה, אלא מחשבות שרצות ברגעים נקודתיים. אולי יתעדכן פעם ביום, אולי פעם בשבוע, ואולי לפעמים יקח אפילו יותר זמן. גם באופן הכתיבה פה, כפי שתשימו לב, אין סדר רציונלי.
אז ככה, מטרות.
1. דיי, הגיע הזמן לחזור לכושר. הגעתי למשקל שיא. נכון, אמנם אני דיי בנוי, ולא יאמרו עליי שמן, אבל מלא בהחלט מתאים לתיאור. עכשיו עם המסגרת החדשה, העבודה החדשה, יהיה זמן להקדיש לבניית מסע, הורדת משקל ועבודה על סיבולת לב ריאה. כל מי שרוצה לעודד אותי, מוזמן\ת.
2. להפסיק הרגל מגונה אחד שיש לי. כמובן, לכל אחד מאיתנו יש כמה, אבל להגיע למטרה של להפסיק עם אחד כדי להגיע לשני.
3. למצוא כבר את הדירה המיוחלת שאני מחפש, ולהתחיל לבשל כמו שצריך. לדירה חייב להיות מטבח בובה. יעידו פה מסויימים ומסויימות על הבטחות הבישול שלי.
4. הגיע הזמן ללמוד לנגן על משהו אחרי קרוב ל34 שנות חיים.
5. אהבה.