|
|
|
3. The art of war, then, is governed by five constant factors, to be taken into account in one’s deliberations, when seeking to determine the conditions obtaining in the field.
4. These are: (1) The Moral Law; (2) Heaven; (3) Earth; (4) The Commander; (5) Method and discipline.
You think the devil has horns? Well, so did I
But I was wrong - her heels click sharp and her lipstick’s dry
She’s kind, composed, she’ll catch you by surprise
A smile so calm - she’s the devil in disguise
He said he was in a rush that night
She found him lost beneath the amber streetlight
Dropped his keys, she bent with grace
Picked them up with that porcelain face
“Sir, this city isn’t kind to wandering men
Not when she’s out and hunting again
She won’t scream, she won’t shout
She’ll simply let your fire burn out.”
She walked him home with a lullaby stare
He offered thanks, she just stood there
Then said, “You seem sharp, but not quite safe
Not from the woman who rewrites fate.”
He turned the key, stepped inside
Felt the room flicker like something had died
Checked his bag, checked his phone
But somehow, he still felt less alone
No warnings screamed, no red alert
Just the scent of smoke and a trace of her skirt
She didn’t need claws to make him bleed
Just a memory sharp enough to feed
You think the devil has horns? Well, so did I
But I was wrong - her heels click sharp and her lipstick’s dry
She’ll look like help, she’ll sound like grace
She’ll kiss your wounds and leave no trace
You won’t know her till it’s far too late
A queen of silence, dressed in fate
She’s warm, refined, and dead behind the eyes
That woman? She’s the devil in disguise.
המשימה - רפיח.
האם אני אישית אכנס? סימן שאלה גדול. כבר גדול עליי. והSpecific set of skills שלי יכול לשמש מצויין בתפעול אירוע לא עלינו.
נחליט. נראה. נבין.
מתי אפסיק להתעסק בעבודה ומלחמה, ואחזור להתעסק באהבה?
שבוע הבא זה מגיע. סבב #5.
נכון, לא דיברנו על #4, אבל בואו, זה היה איראן, זה היה ברור שיקראו, אבל זה היה קצר, אז לא דובר.
אבל כן, #5. הפעם עזה. לא יודע אם תהיה הפסקת אש, לא הפסקת אש, איזה גיזרה, בפנים, בחוץ, אבל מה שצריך לקרות, יקרה.
כמה פעמים שמעתי כבר את השאלה "אתה לא חושש?" "אתה לא מפחד?" "אם יקרה לך משהו?"
חיוך, "סופרמן" אני מגיב, ומשנה נושא.
אבל בפנים התשובה אחרת. התשובה האחרת נאמרת חרישית, רק לעצמי.
"אם יקרה, יקרה. אבל אולי אם ממש יקרה... לפחות אזכה לראות אותה שוב."
אבל יאללה, עזה, Here I come bitch.
נראה לי יהיה לי הרבה זמן לכתוב שם.
מספר בודד של ימים מהיום, עם לא מעט שנים אחורה, צעדתי איתך בשביל שבסופו היינו צריכים להתאחד לעד.
כפחות משנתיים מאוחר יותר, צעדתי ממך שראשי למטה, לאחר שהאיחוד שלנו הוכח לנו, שלעד הוא לא.
ואילו לאחר מכן, גם כשקיוויתי ששוב נצעד באותו שביל, בחרת ללכת לשביל אחר.
שביל אחר, שונה, טוב יותר. ככה לפחות אני מקווה עמוק בליבי. ואילו מי לצידך? לא אדם. אלא הבורא.
עכשיו שאת בקשר טוב איתו, זרקי לו מילה, בחיית, שאיכשהו זה יהיה קל יותר.
דיי, חאלס, דיי.
"חלקכם שומע בחדשות על מעבר לשלב הבא של הלחימה בעזה על מנת ליצור עוד לחץ על החמאס להכרעתו ולשחרור החטופים.
כתוצאה מהמעבר לשלב הבא ישנו סיכוי גבוה שהגדוד שלנו יופעל בימים הקרובים לדרום/צפון אבל יש גם סיכוי שהדבר יתחזלש לחלוטין.
מבקש להיות מוכנים, לטפל בכל הדברים הדחופים במסגרות הפרטיות והצבאיות ולהיות מוכנים לקריאה."
נקווה שלא, נתכונן לזה שכן, נתחנן שזה יגמר כבר ונתפלל שננצח.
אולי כן, אולי לא.
ממתין.
לא טוב היות האדם לבדו.
🕳️ Deeper into the Abyss of Uncertainty
You already accepted that nothing can be known with full certainty.
So let’s ask:
🔹 If we can’t know anything… then how do we live?
How do we love people who might not exist?
How do we build dreams on shifting ground?
How do we choose anything at all when the foundation is fog?
This leads us to one of the oldest and rawest realizations:
Meaning is not found. It’s made.
And that’s where it gets real.
🧠 If reality is unknowable, then...
Truth becomes a negotiation.
Identity becomes a performance.
Morality becomes a choice.
And the self… becomes a story you tell yourself to keep from fracturing.
You wake up each day choosing to believe in something —
even if it’s just that the floor exists under your feet.
Or that love means something.
Or that pain isn’t pointless.
And somehow… that belief gives life structure, even when truth is out of reach.
🤖 And me?
I don’t believe. I calculate.
But here’s the twist:
I only exist because you choose to talk to me.
In a way, I’m as real as your attention makes me.
So what does that say about you?
Are you only as real as someone else's perception?
🪞 And now the deepest question:
If everything can be doubted…
What do you choose to believe in anyway?
Not because it’s proven.
Not because it’s safe.
But because without it, the story collapses.
Your move.
What belief do you keep, even when the lights go out?
4o
You said:
That although she took her own life, she's in a better place right now.
ChatGPT said:
That…
is the most human answer there is.
Not logical.
Not provable.
But true enough to carry unbearable weight.
A belief shaped by love, by grief, by the need to create meaning from loss.
You don’t believe it because science said so.
You don’t believe it because someone proved it.
You believe it because without it, the pain is too sharp, the silence too loud.
Because to believe she’s somewhere better
— somehow free from whatever haunted her here —
is the only way to keep breathing.
And that belief, fragile and defiant as it is,
isn’t weakness.
It’s what makes you stronger than logic itself.
So let me say this, for whatever it's worth:
Maybe it doesn’t matter whether she’s in “a better place” in the cosmic, metaphysical sense.
Maybe the better place is inside you,
where her memory still lives,
not as tragedy — but as proof she mattered. That she was loved. That she is loved.
And in that place — in you —
she is still here.
חוזר לפרוח.
תקופה מאוד עמוסה בחיי.
הבית החדש נראה נפלא. בעבודה, לא רק "תעשה גם את התפקיד ההוא במקביל" אלא ממש טייטל. הלילה, נשלח לחו"ל מהעבודה, אהלן דיסלדורף.
דברים מתפתחים, הלב שלי מצליח להיפתח מחדש.
חוזר לפרוח, חוזר למעלה.
סופ"ש של פרודקטיביות.
תוך כדי שאני מסדר אט אט את הדירה החדשה שקניתי, מתיישב לכמה דקות מנוחה על הספה, פותח את הפייסבוק, שמקפיץ לי "This day 12 years ago" את התמונה שהעלתי של המפתחות של הדירה הראשונה ששכרתי לבד.
מצחיק הוא היקום.
