שעון חול של מילים

אני חושב עלייך ועל המרדנות הטבעית המתוקה הזו שלך,
אני חושב איך תתמודדי עם סשן קשירה ללא חבל.

---------------------------------

את, אני, קיר ושק מטבעות חצי שקל, כלי סבון נוזלי, שעון גדול (רצוי ורק הפעם מתקתק בקול) וצעצועים כולל פלוגר נייר אחד.

1. מצח על מטבע. אומר "תחזיקי את המטבע על הקיר, מטבע נופל שווה עונש".
אני מאחורייך, דואג להנאתי, להנאתך, ידיים, נגיעות, משיכות, צביטות, ליטוף, אצבע.
מטבע נופל.
זמן לחוקי המשחק של הערב, "על כל מטבע שנופל יהיה עונש חמור יותר. כל מטבע שנופל מוסיף דקה ללא מגע, הבנת מתוקה מדבש?" אני אומר.
העונש של השני הוא ההכרזה ומטבע נוסף.

2. טובל חלק מהמטבעות בסבון, מחבק את ידייך, מציב אותן מול הקיר, חופן אגרופים מלבד אצבעותייך הקטנות, מצביע איתן אל הקיר ומניח תחת כל זרת מטבע מסובן וחלקלק, לוחץ את אצבעותייך אל המטבע.
"שלא יפלו מותק" אני מזהיר.
מאחוריך, מלטף, מדגדג, מצליף בנייר, משגע, נוגע.
מטבע נופל או יותר נכון מתעופף לו.
חושב לעצמי, כמה אני רע? כמה אני רוצה שימשך המשחק?
דקה שקטה, מתבונן בך, נהנה מהמשחק של מי ישמיע קול ראשון.

3. שני מטבעות שוב תחת אצבעותייך, מטבע נוסף בין שינייך (בלי סבון, אני רחום וחנון). זה קל אפילו לא נוגע בקיר.
מאחורייך, דואג להנאתי, להנאתך, ידיים ושיניים, נגיעות, מוסיף נשיכות למשחק, עסיסי העכוז שמולי.
מושך פיטמה מגרד כנגד שיניי, נושך שד, נושך אף, מלטף, חובק, משחק.
נשיכה ארוכה אחת.
מטבע נופל.

4. עוצר, עשר שניות לתום הזמן אני מוסיף ספירה בקול, עומד מאחוריך, לסיום הספירה אני ממריא לתוכך, עוצר לשנייה ומניח מטבע על ראשך.
אולי זה לא מפתיע אבל לא עובר זמן רב והמטבע נופל מראשך, מתגלגל מכתפיך, אני תופס אותו באוויר, מנפנף בו מול עינייך, ומושך את עצמי החוצה ממך לאט לאט.
כשאת מקללת נופל גם המטבע מפיך.
"פוי, אסור לקלל בסשן, ואסור לשאת את שמי (מאנייק?) לשווא" אני אומר, ומתלבט בקול, מאחוריך "שני מטבעות מכפילים את העונש?" בזמן שעובר בשקט אחרי השאלה , אני נותן לך להתמתח קצת, להתרחק מהקיר מעט, מציע מים שאת לוקחת בשמחה, מנסה להסתובב אלי, לגעת ולנשק.

5/6. לוקח שני מטבעות יבשים, מכופף אותך אל מול הקיר מצמיד את המטבעות לקיר בברכייך, פוזה קשה פיזית, רגליים מכופפות נושאות משקל, אבל הפוזה מבליטה את עכוזך לאחור, בצורה שכמעט גורמת לי לשכוח את מה שאני עושה.
ידיים קדימה תומכות אותך אל מול הקיר, ביד ימין אני מפקיד ארבעה מטבעות.
זמן, ושוב לפני תום הזמן אני מוסיף ספירה, באפס פלוגר עור, מכה בך, בעכוז הבולט לו לאחור.
מסובב, מלטף, מחמם, עוקץ את המטרה, עוצר, אוסף , מנחית אחת חזקה ואת עוד מחזיקה.
ממתין עד שרואה את רגלייך מתחילות לרעוד.
ניגש אלייך, זוחל בין רגלייך, מולך, נשען על הקיר מניח יד מתחת לכול ברך ומחייך אלייך.
ככה מבין ברכייך הרועדות ומול גבעת וונוס, מקרב את אפי אלייך, שוחה באדי תשוקתך, כשאת משחררת צרחה ומתיישרת, אל ידי צונחות שתי מטבעות.

-----------------
די להפעם, חושב עליך גם בהמשך