לאהוב את עצמי

החיים נעים בין עומס יתר לבין בטלת יתר.

מנסה למצוא את האיזון. מבצע צבאי רודף מגיפה, אזעקות רודפות סגר, מתרכזת בלאזן את החיים שלי ולא ממש מצליחה.

המרדף לעשות משהו מתיש ומביא אותי במהירות למרדף שלא לעשות כלום, וכך יום רודף יום.

רודף כי הכל עובר כל כך במהרה בלי שנוי כלשהו.  

עוד לא מצאתי את הדרך לבלות, להנות, ציון דרך כלשהו בלוח השנה שהנה כאן הייתי ב... והנה כאן נהניתי ב...

כל הימים זהים מלבד לוח השנה שמשתנה.

הכל בסך הכל שאלה של איזון.

יש תשובה ?

עדין מחפשת.