המסע לתוך עצמי

אתם חושבים שכל יצירה היא בהכרח אומנות,

כמו שכל אומנות היא בהכרח יצירה?

אני חושב שכן,

הכל עניין  של מימדי העומק בעולם המופשט

שבו היוצר רצה לשקף.

לאותם רסיסים מנבכי נשמתו,

אותם רצה לחשוף ולבטא כלפי חוץ.

כנער מתבגר, אני זוכר את עצמי מנסה ליצור כלים

בכדי שתהיה לי "מיומנות דיונית אומנותית".

אני זוכר שתמיד התרשמתי מעומק ואינטליגנציה,

הם אלמנטים מרשימים באישיות של בן אדם.

את הרמז הראשון שלי אני זוכר שהגיע באופן אירוני דווקא מתוך פרסומת בטלויזיה,

"באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה"

זוכרים?

ואז הבנתי שכל אחד רואה את הדברים בצורה שונה ובעומק אחר. 

מי אמר בכלל שאנחנו משדרים על אותו התדר?

סגלתי לעצמי בזכות זה מעין כלל אצבע חדש,

יש להזהר מלהכנס ל"מלכודת הסמנטית",

קיימת אפשרות ממשית שאני והאדם שמולי

לא מדברים בכלל על אותו דבר, 

למרות ששנינו קוראים לאותו הדבר באותה צורה.

סבלנות,

סובלנות

ואהבת חינם.

שבת שלום ועוד מעט כבר שבוע טוב לכולם,

אנשים מעניינים ואינטליגנטים שכמותכם.