המסע לתוך עצמי

קשה לנסות להעריך " צורך" שקיים בך, לפני שידעת שהוא קיים ,
במיוחד אם חשדת בו ובחרת להדחיק אותו .
זאת בחירה לא?

אבל מתי לומדים להעריך?
כשנקודת האיזון במקום ש"נוח" לנו נשברת וצרכים מנוגדים מתנגשים .

קחו לדוגמא את הפלאפון שלכם ותשאלו את עצמכם: "מה יקרה אם הוא יגנב?"

אני מאמין שהתשובה תהיה ממקומת איפשהו בין:
"יאו איזה סרט רע!...."
לבין "זהו זה הסוף שלי,
אני מת!...." לא?:)

מישהו העריך אותו אי פעם?

לא באמת אותו,
אלא אותו כאמצעי שמאפשר לנו לעשות את כל הדברים שאנחנו בוחרים
לעשות איתו כל יום?

הבנתי על עצמי שאני לא באמת מעריך את היצר האפל הזה והרצון לשלוט ,
אם אני באמת לא אכנע ואתמסר לו ,

רגע, אבל לא ידעתי שיש בי בכלל צורך להיכנע ולהתמסר
ועוד למי !? לעצמי?

מי יודע אולי בסוף אצליח לשחרר...

לשחרר לעצמי סוף סוף את הנשמה !

יש מצב שהכל בסוף מסתכם לדבר אחד -
בלבחור,
בלבחור נכון?

ולמי שבאמת רוצה להתרגש הוא מוזמן להקשיב ולא רק לשמוע את השיר .

שבוע טוב לכולם,
מאחל לכולנו לבחור נכון