אני לא ממש יודעת להצביע איך נוצרה הפנטזיה הזו.
אולי זה היה משהו שקראתי באחד מהרומנים שגנבתי בסתר כשעוד הייתי ילדה או בסצנה בדרמה רומנטית כלשהי מסרט ישן. עבורי עצם המחשבה והדמיון של הגשת ארוחה מוכנה על ידי העבד שלי עבור אורחים שבעליו הזמינה לארוחת הערב, מעוררת תחושות עזות של תשוקה, התחושות האלה כל כך חזקות וכל כך אינטימיות עבורי.
בסיטואציה מסוג כזה על העבד להראות כבוד וצייתנות נאותים כלפיי ולהוות מקור גאווה עבורי- זו בעצם מטרת העל שלו בבואו לשרת אותי. החיבור בסיטואציה הזו ביני לבין העבד הוא עמוק שכן העבד נדרש לציית לי בפורום רחב, שבו אני מארחת את חבריי ועליו לשרתם ולציית לבקשותיהם, בפקודתי. הפחד מלטעות והרצון להרשים הופכים למשמעותיים יותר עבורו, האופו שבו הוא רואה איך אחרים מסתכלים עלי ותופסים אותי, גודל האחריות שמוטלת עליו- כל אלה מגרים אותי.
הפנטזיה הזו למעשה כוללת הזמנת חברים להשתתף בערב של אוכל משובח, שירות מעולה ותשומת לב ממוקדת בפרטים הכי קטנים, כן, ממש כמו במסעדת שף איכותית, כזו שאני בעצמי איהנה לשבת בה. אני מדמיינת נגינות של פסנתר ואורחים בבגדים יקרים ורשמיים שותים כוסות יין או שמפניה ונעים לצלילי המנגינה. אני כמובן אשב בראש השולחן זורחת מגאווה כשלגופי שמלה מהממת שנתפרה במיוחד עבור המאורע, ומימיני העבד שלי שמקבל הזדמנות לביטוי חופשי של הכרת תודה, צייתנות ואהבה. האורחים מתיישבים סביב שולחן ערוך להפליא. כולם צוחקים ויש אוירה טובה, נראה שהם נהנים מאיזו שיחה קלילה והם מחכים להגשה ואז אני מסמנת לעבד, הוא נכנס למטבח והערב שלנו מתחיל.
ככל שהזמן עובר ואני מהרהרת בסיטואציה יותר ויותר, חיה וחווה אותה פעם ועוד פעם- אני מתחילה לגבש תוכנית עבודה עבור העבד. לפעמים קצת חוקרת, קצת קוראת ומרכיבה מניפסט קטן משלי, ומצד שני גם רואה בכך פרויקט טוב עבור העבד להרכיב תכנית ייחודית לערב המיוחד הזה, כך שעדיין פתוחה לאפשר מידת מה של חופשיות למי שאני סומכת עליו ומוכן לקחת על עצמו את תכנון האירוע.
יש אתרים רבים שניתן למצוא בהם שירותי אוכל משובחים, או מדריכי הגשה פורמליים, קיימים לפחות מאות ספרים שכולם נועדו ללמד את אמנות ההגשה. המידע בתחום הוא עשיר למדי וכולל את תכנון התפריט, רשימת האורחים, הזמנות, מצעי שולחן ותפאורה, מדריכי הגשה וטכניקות, שירות לאחר ארוחת הערב ומכתבי תודה. רוב התכנים המתמקדים בסעודות רשמיות דומים מאוד בנימוסים בסיסיים ובמדריכי הגשה, טכניקות ותרגול. עיקרון משותף אחד שבלט באופן מיוחד הוא שהמפתח לשירות מעולה הוא להיות קשוב. תוך כדי קריאת מאמרים, ספרים ומדריכים של אחרים התחלתי לבחור אלמנטים מרכזיים ליצירת אירוע. עם המידע הזה התחלתי ביצירת מדריך נימוסי שירות כאשר הפוקוס המרכזי: תשומת לב לפרטים הקטנים.
כללי נימוס הנדרשים בשירות הארוחה
תלבושת אחידה:
- חלק עליון לבן או שחור – חולצה/ווסט/קולר/מחוך
- חלק תחתון שחור – חצאית/מכנס
- נעליים – שחורות – במידה ויוחלט כי העבד ינעל עקבים – יש להקפיד על גובה נוח
הגדרת שולחן:
- צלחות מונחות במרכז המקום המוגדר, כאשר קיימת צלחת עמוקה למרק, צלחת למנה ראשונה וצלחת גדולה יותר למנה עיקרית
- מפית – משמאל לצלחת
- מזלגות - על גבי המפית - צד שמאל של הצלחת
- סכינים וכפות - מימין לצלחת
- כוס משקה משמאל מעל המפית
- כוס מים בצד ימין של המקום מעל הכף
הגשה לאורחים:
- הגשת האוכל תתבצע תמיד מצד ימין
- מניחים פריטי ארוחה על הצלחת תוך הקפדה שלא למלא יתר על המידה
- יש להניח את צלחת הסעודה עם פריט המזון העיקרי ישירות מול האורח
שירות משקאות לארוחת ערב:
- הגשת המשקאות תתבצע תמיד מצד שמאל
- יש להניח כוס משקה בפינה השמאלית העליונה של צלחת האורח ולהיזהר שלא לשפוך
- יש לשמור על כוסות המשקה של האורחים מלאות בכל עת
- שירות מים: יש לשמור תמיד על כוס מים מלאה אלא אם ניתנה הוראה אחרת
- מילוי חוזר של הכוס תמיד מצד שמאל
שירות קינוחים:
- לפני הגשת הקינוחים יש לודא שכל צלחות האוכל יוסרו מהשולחן
- יש להניח מפיות נקיות, מזלגות וכפיות במיקום הנכון מול האורחים
- יש להכין צלחת קינוח תוך שימוש בכללי שירות המזון ולהגיש אותה לאורח
שירות משקאות לאחר ארוחת הערב: (תזכורת- מגישים תמיד בצד שמאל)
- יש לפעול לפי אותם כללים כמו שירות משקאות
חוקים כלליים:
- יש לשמור תמיד על הצלחות של האורחים נקיות ומלאות במזון טרי
- יש לשמור שתמיד יהיו כוס מים וכוס משקה מלאים אלא אם ניתנה הוראה אחרת
- העבד יהיה אחראי להקמת האירוע, לשירות ולניקיון
חשוב לזכור שהגשה היא מתנה שאנחנו נותנים למי שנמצא מעלינו, ועל כן אלגנטיות וחן צריכים להיות חלק מההצגה. תרגול הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהשירות יתבצע כראוי.
ועכשיו, כל שנותר, הוא ליישם 😊