נויה של הלילה...

מועדון קרב חשוך,
הקהל מריע
מתאגרף ראשון מגיח מאחור לעבר הזירה
הקהל משתולל
המתאגרף מניף את ידיו והקהל שואג
עולה לזירה ומנתר, מוכן לקרב

מתאגרף שני מגיח מצד שני לעבר הזירה
הקהל מתפרע
גם הוא מניף את ידיו ומביט לעבר הקהל
כולם עומדים ומריעים
גם הוא כמו הראשון עולה לזירה ומנתר, מוכן לקרב

שקט
אין שופט
אין מאמנים שממתינים בפינות הבמה

רק קהל
רק קהל

מתקרבים אחד אל השני
עיניים נוצצות, בורקות, זועמות
אחד מהם חייב לנצח
הם ניהלו לא מעט קרבות בעבר
כל פעם מישהו מבניהם ניצח

הפעם הקרב היה שונה
הקרב האחרון
מי יזכה?

פנים אל מול פנים
הנחתה, אגרוף
הראש עף לצדדים
דם משפריץ לכל עבר
מכה בבטן
האחד נופל וקם מיד
השני מתקפל באחת הפינות
הקרב ממשיך
אגרופים, ועוד אגרופים
פנים,בטן, ידיים

נופלים וקמים
קמים ונופלים

דמעות בעיניים
רעל

מאזן כוחות, שנוותר?
אי אפשר הקרב חייב להיות מוכרע
מישהו חייב לנצח

מכה חזקה במפתח הלב

מבט קורע
הקהל משתתק,לחש קל מהיציעים

המתאגף נופל על ברכיו עיניו לא יורדות מעיניו של המתאגרף השני
דמעות
הכל חשוך
האזניים נאטמו
מבטו מתחנן, מבקש
יד מנסה להתרומם כאילו ביקשה "תציל אותי"
המתאגרף השני רק מביט בשקט

אין סיכוי
אין נשימה

חבטה חזקה על זירת האגרוף
המתאגרף מתמוטט

הקהל על הרגליים

המתאגף הוכרע!

עדיין חי, אך מת מבפנים!
העלבון וההשפלה שחש כאבו יותר מהמכה עצמה

לשם הוא לעולם לא יחזור...