סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד זה אני מולי

(מתוך שיר. של א. בנאי)
לפני שנתיים. 20 בדצמבר 2021 בשעה 17:31

מקלחת חמה

ללבוש פיג'מה ענקית במידות, כמו שמיכה 

למלא בקבוק מים חמים 

ולדמיין כמה נעים היה לחזור לבית בו מחכה לי מרק חם וטעים שאיזה איש הכין במיוחד בשבילי

 

 

 

 

אבל דמיונות לחוד ומציאות לא כל כך רעה לחוד 

יש לי בית חם ונעים

ועוגיות ונסקפה 

וגם פיני ויהודית השכנים הפגינו חביבות יתר והציעו לעזור בכל דבר שאני צריכה עכשיו וגם אחרי הלידה. 

וזה באמת נדיר כי פיני ויהודית לא כאלה נחמדים לכל אחת. וזה חימם לי את הלב. וגם שרה או חנה או לא זוכרת את שמה שתמיד קוראת לי עדי ואין לי כוח לתקן אותה למרות שעדי זה בכלל לא השם שלי, היא גם מאד נחמדה, בכל היתקלות במדרגות היא מתחילה שיחת מוטיבציה. נשמה, שחררי, חמישה לשבע בבוקר. אבל חמודה. 

 

ובכלל, אני לומדת לבקש עזרה איך שאני יכולה ומוכנה לקבל, לומדת לשחרר קצת לטובתי, לשמוח על מה שיש, לסמוך על מי שיש. לשחרר את מי שלא.. באהבה ובהבנה. מלטפת הרבה את הבייגלה המתוקה שלי, שבכל יום מפגינה עוד נוכחות באמצעות בעיטות ותזוזות רבות. סופר מרגש. וגם ממש מפחיד! 

 

כבר אין לי כוח למין, אני חסרת בטחון עקב מצבי, ועייפה מדי לכל הג'אז הזה של אפליקציות, חסרה לי הקרבה, המגע, הצומי וואי כמה חסר, אבל די, שחררתי, אין לי כוח יותר. 

 

 

מתרכזת במה שיש, בקיים, בטוב. 

יצא טעים הקפה. איזה כיף. 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י