לפני שנתיים. 23 באפריל 2022 בשעה 15:04
היום עשינו צעד אמיץ ונסענו לים. למה אמיץ? כי זו נסיעה של 25 דקות. כי לפעמים היא בוכה. נראה שהים עשה לה טוב, היא נינוחה, מקולחת, שבעה ואחרי קקי טוב.
איזה כיף ומבהיל בו זמנית להיות חדש בעולם.
מה למדתי עד כה? שבשנייה שנראה לך שאת מבינה איך לשלוט במצב, בהכל, הכל מתחרבן וקורים עוד דברים חדשים וכן הלאה וכן הלאה. לכן, אכזבה היא מיותרת. וגם, מחצית מזמן ההרדמה הולך על להחזיר את המוצץ שהיא מפילה.
אני מתחילה לאמץ מסורת חדשה, ג'וינט של שבת. כמובן בהנחה שהתנאים מאפשרים, כמו תינוקת ישנה אצל ההורים או ישנה עמוק. פוסט זה החל להכתב בחמש בערב ומגיע לסיומו כעת, כי ובכן, מישהי פה לא ישנה עמוק.
אז איפה מכירים היום בחורים לקצת פינוקים ליטופים ושיחה טובה ומצחיקה?
כלוב זו לא תשובה נכונה.
