לפני שנתיים. 18 במאי 2022 בשעה 11:20
אבל אני ערה בערך משתיים בלילה.
ישנתי אולי שעתיים בין לבין.
היא הצליחה להירדם רק עלי במנשא. וחם חברים, חם. אפילו שמזגן. חם. אני ממש דבק שכולו בייגלה.
אלוהים אדירים. איך ממשיכים מכאן? השעה רק שתיים.
אין לי ידיים עוזרות, לא אתמול וגם לא היום. יצא ככה וזה קקי. לא מחפשת רחמים או עזרה. רק מציינת בכאב את המצוקה שלי: חייבת מקלחת טובה וארוחה חמה. לישון יקרה בלילה. אני ממש מקווה שהיא תהיה פחות דרמטית מאמש.
חבל שאי אפשר להתקלח עם מנשא. חחח. אין לי כוח לצחוק.
