תמיד זה אני מולי

Elysian - מרגישה שאת מדברת מגרוני, אצלי הוא כבר במעון מגיל 10 חודשים אבל לקונספט הבייביסיטר עוד לא התחברתי.. לא רואה איך עושים את זה, איך מוצאים איך סומכים.. ממליצה לך מהנסיון שלי לעשות את זה לפני שחרדת הנטישה מתחילה ואז יהיה לך יותר קשה

רפאים​(שולט){מ} - אצלנו מצאנו לא מטפלת מקסימה, שמטפלת בו ובבת שלה יחד בבקרים, לאחר הסתגלות קצרה, הוא שמח לראות אותה וממש קופץ לידיים שלה.
הכל מושלם, אין לנו שום קושי נפשי להשאיר אותו שם לכמה שעות בבוקר, רק שהמטפלת הנפלאה אף פעם לא זמינה באמת כי תמיד איזה ילדה שלה חולה.
זה באמת קשה להתרגל לרעיון. ממש.

ColdSteel - היינו גם במצב הזה. פשוט מתעניינים בסביבה הקרובה. עושים ראיונות ולוקחים לתקופת נסיון תחת השגחתך. תתחברי עם האמהות של המעון שאת חושבת לקחת את הילדה ותשאלי אותן על איזה מטפל ממליצים

ColdSteel - אם את מדברת על הפן הרגשי, ברגע שיהיה לך קצת זמן פנוי את תרגישי יותר טוב

סגולה נסתרת​(נשלטת) - את יודעת שאם זה היה רלוונטי (ורק בגלל המרחק) הייתי הכי שמחה להיות הבייביסיטר הקבועה של בייגלה 😘
ולאט לאט. אני מתארת לעצמי כמה זה קשה 💜

janet wise - ברור שהיית נלקחת תוך רגע ולתמיד 💜💜💜

סתם עוד פנטזיה​(נשלטת) - זה בדיוק מה שאימא שלי עושה, מטפלת פרטית בתינוקות וילדים מגיל כמה חודשים
יש לה ניסיון של 10 שנים בניהול וגננות של גן ילדים אנתרופוסופי, ברור לי למה סומכים עליה והיא מעולה במה שהיא עושה
בכל מצב אחר - חוסר ניסיון או גיל צעיר של המטפלת, יכולה לגמרי להבין שזה קשה לדעת על מי לסמוך ואצל מי מפקידים...

רפאים​(שולט){מ} - זה לא הכל לפי שיקול ולסמוך. יש פה המון ענין רגשי. היית עם התינוקת הזאת כל לילה וכל יום כמעט מאז שהיא נולדה, את מגיעה לכל מקום זר והיא נצמדת אליך, היא בוכה אם את הולכת להשתין, היא נמצאת על מישהו אחר דקה ואז מחפשת אותך במצוקה גוברת, היא בעצם חלק ממך כבר חצי שנה, משהו שאת תמיד שמה לב מה קורה איתו, אפילו אם לרגע את לא רואה, את קשובה.
עכשיו לתת למישהו זר לקחת אותה, זה כמו לתת לו חתיכה ממך, והתינוקת לא רוצה, למה שתרצה? ואת מרגישה כאילו את נוטשת אותה ועושה משהו נגד הלב שלך.
את יודעת שאת צריכה, בשבילך, אפילו בשבילה, אבל את מרגישה שאת פוגעת בעצמך, כשאת כופה עליה לצאת לטיול בעגלה עם זרה. אפילו מדהימה.
רק הרציונליזציה והצורך תומכים במהלך הזה. הרגש לא. והיא לא רוצה שתלכי ובוכה ואת משאירה אותה בעגלה והיא עוד מעט תרגע אולי, אבל בינתיים את גם בוכה.
אני לפחות, אפילו שאני לא ישן איתו ונמצא איתו הרבה פחות מאשתי.