בייגלה עושה לי בית ספר. האם היא מקדימה את זמנה וגיל שנתיים הנוראי מגיע בגיל שנה ושלושה חודשים? 🙄
סתם. בגדול, היא עצבנית טילים. בקטן, בוקעות לה מלא שיניים וזה בטוח מציק. מצד שני, קיבלתי טנטרום כי החלפתי לה מכנסיים והיא רצתה את המכנס המלוכלך. וגם כי לא הבאתי לה את הכובע שהיא רוצה (נשאר ברכב).
על שביתות הרעב אין מה לדבר. זה כבר ייאוש אחר, מדיר שינה מעיניי ומתסכל ברמות.
אין לי איך להמתיק את זה עבורי. זו תקופה מאד מאתגרת, היא מהממת, בריאה, שמחה, מתוקה וסקרנית לעולם. יהיה בסדר. שתכנס כבר לגןןןןןן.
התחלתי לחפש עבודה חלקית. משרות תמלול, הקלדה, הזנת נתונים או כל שיט אחר שאפשר לעשות לשעתיים שלוש בשעות הערב. הכסף מתחיל להיגמר והלחץ הכלכלי מורגש היטב על בית החזה שלי. אני ממש חייבת השלמת הכנסה.
להלן הצעת עבודה שקיבלתי:
לא הצלחתי לישון בלילה. הו, והעייפות, והשיניים של בייגלה, והעבודות בכביש, הו. כמה. אני. עצבנית.
אני וי' עתידים להיפגש מחר.
הוא לא יודע את זה אבל אני מתכננת לקפוץ עליו עוד במדרגות. כן כן. לקפוץ ולטרוף אותו בנשיקות והסנפות.
כלבה שלא ראתה את הבעלים שלה למעלה מחודש.
אני מרגישה מינית כמו מחבת.
קחו תמונה של ציצי ששמור לאדוני.
