בהתחלה כתבתי ניצוץ של שינוי בכותרת. אבל זה יותר גיץ.
דברים מתחילים לנוע.
התנעתי.
היו לי הרבה שעות פנויות היום. בייגלה הסתדרה יפה בגן פרט לשביתת רעב, ואני התפניתי לסידור הבית עם מוזיקה בפול ווליום. הספקתי לבצע משימות ביורוקרטיות חשובות ולהיכנס להתקף חרדה קל ממצבי הכלכלי.
חיפשתי תכניות לערב. הרבה מאד זמן שלא חיפשתי תכניות לערב. אני מרגישה פנויה יותר ושחוקה פחות וואלק יש מצב שלא הייתי מסרבת למין טוב שכולל גם שיחה מצחיקה וגו'ינט. כשהבטתי בווצאפ הבנתי שעלי לחדש קשרים, גם כי אני חייבת לחזור לעבוד וגם כי אשכרה אין למי לסמס.
בעניין אחר. השייח' הרוסי נפרד ממני בשבוע שעבר, הרים ידיים אפשר לומר. ידעתי שזה יגיע, הרי אין לי באמת מה לתת לו. אני קצת עצובה כי היו לנו שיחות טובות והוא היה מאד נוכח בחיי בחודשים האחרונים, אבל אני גם מבינה מה זה להיות בקשר עם אישה כבויה ולא יוזמת. הוא לא הצליח לצלצל לי בפעמון (ראו שני פוסטים אחורה. או שלושה).
זו שעה טובה להתחיל בינג' איי ת'ינק.