להבדיל משנה שעברה
הערב שלי ושל בייגלה היה מושלם
היא הייתה מצחיקה וחברותית והיא אכלההההה והתקרבה לאחי ושיחקה איתו שש בש בכאילו.
בייגלה הזו תפסה לי את כל חדרי הלב. אני מלאה עד אפס מקום. אין בי יכולת להכיל כרגע משהו מסוג אחר. אני מקבלת את זה בהשלמה ובחיוך ולא מאיצה במה שלא צריך.
( אבל זיונים כן. כן).
היא בת שנה וחצי והיא כבר יודעת צבעים, חלקית, וצורות!! והיא מציירת קווים ונקודות לפי בקשה. היא ילדה נבונה וסקרנית וכל כך מצחיקה. היא נמצאת כרגע בשיא חרדת נטישה, וכל מה שאני יכולה לעשות זה לחבק ולהכיל את המצב. קשה לה בגן והיא חוזרת מוצפת אחרי שעות בודדות. אבל בכל יום חל שיפור כלשהו ויש שם צוות מקצועי ומחבק.
בקיצור בייגלה היא החיים, היא נכנסת ללב של כל מי שמכיר אותה ונותן לה רגע, כי משם מגיעה התבונה שלה, היא מתבוננת, סופגת, נותנת לדברים לשקוע
ואז היא פורחת וצוהלת.
אני חושבת לא מעט על תורם הזרע. קודם כל תמיד בהודיה, כי איזה דבר יצרתי מהזרע הזה. פלא עולם. אני מנסה לדמיין איזה ילד הוא היה. מהרהרת מה עוד חוץ מכפות הרגליים היא קיבלה מאותו תורם קסום.
אין פואנטה.
שנה טובה לכל קוראיי מגיביי וסטוקריי באשר הם.
