יצאנו לחופשה.
בייגלה מופלאה. היא מתלהבת ומצחקקת וכיף לצד האתגרים (רוצה הכל לבד, לא רוצה גלגל ים, לא רוצה מצופים, לא רוצה עגלה, סובלת מעצירות שמדירה שינה מעיניה, אוכלת כמו ציפור וכו').
זו הפעם הראשונה שלנו בנופש ואת הטיול הקטן קיבלנו במתנה מהוריי. אמא שלי הצטרפה לכל הכיף הזה ואנחנו מתפנקות ומקבלות מלא מלא אהבה ממנה ובכלל. קורים הרבה דברים נפלאים של פעם ראשונה והלב שלי עולה על גדותיו. אני משתדלת לנצור כל רגע של צחוק מתגלגל ואת כל הכיף שאנחנו עושות שלושתינו בחדר במלון, אלו רגעים שלא יחזרו.
לצד זה, קשה ומאתגר ואין לי מנוחה אמיתית ויש המון מחשבות על הכסף שאזל ומה יהיה מעכשיו וחרא וזין בתחת.
שום דבר שכדור אלפרליד לא יכול לפתור באופן זמני וממסטל. כי אין וויד בחופש הזה. אין! וטוב שכך.
אני מגלה שוב
שהפחדים שלי מנהלים את מצב הרוח
ולשמחתי אני מתבדה
שוב ושוב ושוב
אין פואנטה
פוסט מבולגן
אנחנו בג'ימבורי של בית המלון ובייגלה ערה כל כך הרבה שעות אלוהים אדירים.
הכל פה טעים מפנק, נקי, ברמה גבוהה
רק הג'ימבורי פח זבל.
לילה טוב
הולכת לתפוס פינה על מזרן דלוח.