תמיד זה אני מולי

היום אני פשוט 

דולפת ונוזלת ומסתובבת כמו זאב רעב 

זה נחמד 

התגעגעתי לתחושה הזו. 

אני לובשת חולצה שמחמיאה לי מאד, 

היא כל כך בייסיק שזה מה שהופך אותה לכזו מחמיאה, זה נראה שהחזה שלי פשוט דורש שיסתכלו עליו (בהערצה וברעב)

אבל זה לא רק החזה שרוצה בכך.

לפעמים כמו היום בא לי לכתוב 

אני מרגישה לא טוב 

מרגישה את הדכדוך והקושי חונקים 

מעדיפה להרגיש את ידיך סוגרות על צווארי 

אני מרגישה עצבות ולא רוצה להעמיד פנים 

בוא תראה אותי ותישאר קצת ללטף 

בוא.