תמיד זה אני מולי

כשאני מנצחת את עצמי ואת הרצון (או הדפוס) לברוח לשינה ולא להתמודד עם דברים בעלי משקל רב אני מרגישה שכבשתי הר.

היום ההר שכבשתי היה לבשל לי לבייגלה במקום לישון. ללכת לסופר פארם ולהתחדש בדברים עבורי. גם. 

רק אימא עמוסה יודעת כמה נדיר הרגע הזה שאת עומדת מול מדף התמרוקים ומתלבטת ארוכות ושום דבר לא מאיץ בך ואף אחת לא קוראת לך "אמאאאאא לצאת!"

אז כן. לעמוד מול המדף ולבהות ממושכות זה בהחלט, בהחלט ניצחון עבורי. 

היא גם אכלה את המרק שהכנתי בתיאבון רב וחזרה לשחק ולהיות שמחה. 

היום. 

פאקינג ניצחתי.