החדשות הטובות: חזרתי לאכול נקי יותר ואני בהחלט בדרכי שוב לאמא חטובה.
החדשות הפחות טובות - הכל קורס לתוך עצמו ואני מעמידה פנים שאני בשליטה.
החדשות הנפלאות - תור לפסיכיאטרית שתעשה לי סדר בראש ותרשום לי לוסטרל לחרדות האיומות. פשוט איומות.
למראית עין אף אחד לא מנחש מה הזוועות שמתחוללות בראשי. אתם רואים מולכם אישה, נעימה, מחייכת, מטפלת בבת שלה, עושה סופר, מסמנת וי על מטלות.
ובתוכה יש פשוט זוועות. מחשבות איומות.
לא תמיד. לא המון. אבל מספיק כדי למוטט אותי אחת ליום או להעיר אותי באמצע הלילה בלי אוויר לנשימה.
כמו כן,
אני מחפשת אלטרנטיבה לאוקיי קיופד. די. כבר. שיחה חייבת להתקיים! די למאצ'ים בלי לנהל שיחה! די! וגם, למה יש לכם ציפייה שמשהו יתפתח משיחות של שורה אחת?
באתי מאד יפה לעבודה היום. שמלות זה לגמרי הדבר. חבל שכבר לא מאד נוח לי ללבוש שמלות. אני מרגישה שזה לא לגילי המתקדם. האם התחלתי את בלוז יום ההולדת מוקדם מהרגיל? כן. האם גיל 42 עושה לי התקף חרדה? כן, כן.
הנה חתיכה קטנה