אני כל כך מתקשה לעשות את הצעד הזה
זה מרגיש לי כמעט בלתי אפשרי
אני יודעת שאני הולכת לאכזב את כולם, פשוט את כולם, את העובדים שלי, את ההורים שלי, את הבוסית המזעזעת שלי. אבל לא טוב לי. לא טוב עד לרמה שהגוף שלי כבר קורס. ושום כדור מצב רוח לא עוזר ושום שיחות להרמת המורל ואפילו לא הפחדות כמו - את לא יכולה לעזוב עבודה כשאין לך עבודה אחרת, ואיך תסתדרי?
אני מבינה ורוצה לעשות את הצעד הזה
פשוט לבוא למנהלת שלי
לשים מכתב
לומר תודה
ולהתחפף.
וזה קשה לי לאכזב. מאד.
אבל יותר קשה לי להיות במצב נפשי רע, כמו עכשיו. מצב ששובר את רוחי וגם את הגוף שלי.
האור שלי כאן כבה.. ואני כל כך מתגעגעת לעצמי של העבודה. כל כך. לג'נט הזו הלבלובית. לעשייה שלי. לאנשים שאפשר לנהל איתם שיחה טובה. לאווירה לא רעילה.
סגור לעצות ותגובות.
חייבת כוחות. ועזרה. וחיבוק. ולבכות. ולאכול משהו.