יש לי יכולת מדהימה לעבור ממצב מפורק וממוטט למצב מתפקד ויעיל תוך דקות
לפעמים המצב המתפקד והיעיל לא יכול לקרות בכלל, מבלי שאתפרק קודם.
אתמול היה יום כזה
של יותר מדי מהכל, של עצבות שחנקה אותי.
*
אני כבר ממש מצליחה לדמיין את החיים המקצועיים שלי, יש לי תמונה בראש, חזון, אני מרגישה את זה קורה
אני אדאג שזה יקרה
יש המון קולות רקע מחשישים
אבל פאק איט
אני חוזרת לאמן פילאטיס מזרן. אני הולכת ללמוד עוד ולהיות מדריכת יוגה לגיל הרך.
החלום שלי ממשיך להציק לי.. כמה אפשר להחניק אותו?
לנגד עיניי אני רואה רק דבר אחד
חיים שפויים ונוכחות ממשית בגידול הבת שלי
וגם, להוציא אותה מהצהרון למען השם !!!
הן כ"כ נחמדות שם
אבל הילדה שלי לא אוכלת.
אז על מה אני משלמת כל כך הרבה?
מעורבב לי הכל, השכל הישר והלב האוהב.
אני פאקינג מלכת עולם
שמנהלת את החיים ביד רמה ובלב שבור וכבד
זה לא אידאלי
אבל זה עובד
כי יש אוכל במקרר, חטיפים במזווה, מיטה חמה, בית נעים וילדה אחת שמחה שהיא כל עולמי.
זה קשה. כואב לי הגוף. הראש שלי לא מפסיק לחשוב. אני שוכחת לנשום. אני באמת עושה הכל, הכל לבד. אל תרחמו עלי בסוף זו בחירה שלי...
אני מאד רוצה חיבוק
אבל כשמגיע רגע האמת
אני לא מצליחה
להיות מחובקת
כי מוזר לי, כי חנוק לי
כי אני עלולה להתפרק
הנה שני דברים שזקוקים ליחס
העציץ שלי במשרד
והרגליים הדואבות שלי

