סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

The slut princess diaries

לפני שנתיים. 22 באוגוסט 2021 בשעה 14:51

זוכר איך הגשמת לי חלום? 

ישבתי באמבטיה, כולי רטובה, שברירית ועדינה, 

ואתה ישבת מחוץ לאמבטיה, לידי, היית מעליי, כמו שתמיד.

ואז ממש כפי שדמיינתי וחלמתי 

ליטפת לי את הראש, 

הברשת לי את השיער, 

אמרת שאני הילדה הכי טובה, 

הסתכלת לי בעיניים וראיתי אהבה. 

זה לא קרוב להיות הדבר הכי מופרע שעשינו, 

ועדיין, הייתה בו מיניות חזקה, תשוקה פראית, יש שיגידו גם סטיה.

מתוך הפנטזיה הזו שלי, חיפשתי ומצאתי אותך,

מתוך הפנטזיה הזו הבנתי שאני לא רק נשלטת, אני גם קצת קטנה,

וכשהגשמת לי אותה למדתי שאני קשורה אליך,

לא באזיקים וגם לא בחבל,

אלא בלב. 

 

אבל אתה יודע מה?

אני לא אחכה לך לבד באמבטיה לנצח דאדי, 

מתישהו האהבה שלי תהפוך להיות כמו העור באמבטיה, 

היא תתקמט,

תכאב,

ואז אני אחליט שדי. 

לפני שנתיים. 18 באוגוסט 2021 בשעה 15:41

לא נתתי לך דבר מלבד הכנות שלי, האמון, והלב שלי. 

 

כל פעם שחנקת אותי - 

חיי היו בידיים שלך, הגשתי לך את האמון שלי על מגש של זהב. 

כל פעם שגמרתי וצעקתי ״כן דאדי״,

כל פעם שצייתתי, 

כל פעם שהשפרצתי על כולך,

כל פעם שנכנעתי - 

קיבלת אותי, במיטבי, את הצד שאני הכי אוהבת בי. 

כל פעם שאמרתי לך שאני אוהבת אותך,

קיבלת עוד חתיכה מהלב שלי. 

שמת לי חגורה על הצוואר והייתי גאה להיות שייכת לך. 

 

ועכשיו, 

אני עצובה, אני כועסת, 

אני ילדה שאבא שלה עזב, 

אני נטושה ומבואסת, 

ואני בעיקר מבינה עכשיו 

 

שבמשוואה הזו אני המפסידה - 

נתתי אמון, אהבה וכנות, וקיבלתי… ריקנות. 

לפני שנתיים. 30 ביולי 2021 בשעה 5:44

חנקת אותי, 

הכית אותי,

נתת לי סטירות, 

התעללת בי, 

אנסת אותי, 

השפלת אותי ברמות,  

ועדיין, הכאב הכי גדול שחוויתי ממך

 

זה הגעגועים. 

לפני שנתיים. 26 ביוני 2021 בשעה 20:42

הוא אסיר שברח מהכלא, אחרי שישב שם על עבירת… אונס סדרתי.
אני עקרת בית, צעירה ומשועממת, יושבת לבדי בבית שלי, המרוחק מכל מקום אחר, בזמן שבעלי בנסיעת עסקים. כרגיל.
בשבועות האחרונים הוא עקב אחרי, למד את השגרה שלי, את הטיפוס שאני, את התשוקות שלי.
בדיוק הייתי בחדר המקלחת כשלפתע הרגשתי יד אחת על הגוף שלי, ויד שניה סותמת לי את הפה, ובאוזן שלי הקול שלו אומר לי ״אל תצעקי ואל תגידי כלום, גם ככה זה לא יעזור לך״.
בהתחלה ניסיתי להתנגד לו, להילחם חזרה. הוא היה חזק מדי, להוט מדי לעשות את זה, שום דבר לא היה עוצר אותו מלבצע את האונס המושלם, סוף סוף, אחרי שנים בכלא.
הוא חנק אותי, סטר לי, השפיל אותי, אבל הכי חשוב - הוא וידא שאני אוותר לגמרי, כשתוך כדי שהוא חונק אותי הוא אמר לי ״אני לא רוצה להרוג אותך, אבל אם אני אהיה חייב אני אעשה את זה״.
התחננתי על חיי, מוכנה לשתף פעולה העיקר שישאיר אותי בחיים כשיסיים איתי. הייתי חסרת תקווה, הייתי חלשה, הייתי כלום.
הוא אמר לי לקרוא לו ״אדוני״, ולימד אותי את שני הדברים היחידים שאני צריכה לדעת:
מה אני? זונה
למה אני טובה? למצוץ, להזדיין, ושיתעללו בי.
בהתחלה בכיתי, הקול שלי רעד כשחזרתי על המילים האלו שוב ושוב, אבל בסוף התחלתי להאמין בזה.
הוא היה אכזרי. התעלל בגוף שלי בלי הפסקה, חנק אותי, זרק אותי כאילו אני בובה, הרביץ לי, ירק עלי, סטר לי בפנים. הוא צחק עליי וצילם תמונות שלי חושפת את עצמי לפני בפוזיציות שונות שהוא דרש ממני.
הוא הכריח אותי לדחוף אצבע לתחת, לחנוק את עצמי, לתת לעצמי סטירות, בזמן שאני מתחננת אליו להפסיק.
הצעתי לו כסף, אבל הדבר היחיד שהוא רצה זה את הגוף שלי והשליטה שלי.
אחרי שהצגתי בפניו את כל החורים שלי, הוא נהיה מגורה מאד וליקק לי את הכוס והתחת ואז גם דחף לי אצבעות וגרם לי לגמור ולהשפריץ על כל המיטה ועל עצמי.
הוא השפיל אותי, אמר לי דברים נוראיים על החיים שלי, על הנישואים שלי, אמר לי שאין לי שכל ושאני חסרת ערך.
הוא לימד אותי איך להיות שפחת מין טובה בשבילו. לימד אותי 4 פוזיציות מתוך 10 - ביוטי סטנד, נאדוּ, דיספליי ודוגי. אני צייתתי ועשיתי כל אחת מן הפוזיציות בכל פעם שהוא ביקש. זה ממש גרם לי להרגיש מטושטשת, נכנעתי לו ולכוח שלו.
הוא הכריח אותי למצוץ לו את הזין כאילו שאני אוהבת אותו, אמר לי שאם לא אעשה את זה הוא ייתן לי עוד ספאנקים. הגוף שלי כבר שרף מכאב אז צייתתי.
הוא הכריח אותי ללקק לו את התחת בתשוקה והתמסרות.
ואז, כשהיה מוכן, הוא חדר אלי, בזמן שהוא מביט לי בעיניים ואומר לי: ״זהו זה. את עכשיו עוברת אונס. זה זה. זה הרגע שכל הסיוטים שלך מתגשמים״.
הוא אנס אותי חזק, ואני התחננתי אליו שיפסיק, אבל גם לא יכולתי להפסיק אני את האורגזמות שפשוט התפרצו מתוך הגוף שלי בלי שליטה.
הוא אהב את זה, הוא הסתכל לי בעיניים וראיתי שהוא נהנה שהפה שלי אומר ״לא״ אבל הגוף שלי אומר ״כן אדוני, אני רוצה עוד בבקשה״.
ואז הגיע הזמן למקלחת.
גולדן שאוור.
הוא ציווה עלי להיכנס למקלחת ולכרוע מולו. הוא התחיל להשתין עליי במשך 5 דקות לפחות.
על הגוף שלי, על הגב שלי, על הפנים, בתוך הפה שלי כשהוא אומר לי כן לבלוע או לא לבלוע, וגם בתוכי. ממש בתוך הכוס שלי. הוא מילא וכיסה את כל כולי בשתן שלו.
זה היה מדהים. מהפנט. הרגשתי שאני צפה על ענן. למה הוא גורם לי להרגיש כל כך טוב? למה אני אוהבת את זה כל כך? הוא אונס אותי, מה לעזאזל קורה לי?
אחרי ששטפתי את עצמי, ברשותו, הוא דחף אותי למיטה ורצה עוד.
עוד להכאיב לי, עוד להשפיל, עוד לחנוק אותי, עוד ממני.
הוא דחף אותי על הבטן ואמר לי לקחת נשימה עמוקה, בשלב הזה הייתי כל כך חלשה, כל כך מעורפלת, כל כך שלו.
לקחתי נשימה עמוקה והרגשתי את הזין הגדול שלו חודר לתחת שלי. ביקשתי ממנו להפסיק, אני לא רציתי, אבל החור שלי פשוט נפתח עבורו.
למה הגוף שלי נהנה מזה כל כך?
התחננתי עוד שיפסיק, שיעזוב אותי, אבל כל פעם שאמרתי לו ״לא״ - גמרתי חזק יותר.
הוא אנס את התחת שלי ומילא אותו בזרע ואז הוא אמר לי:
״מזל טוב, עכשיו את רשמית שפחת שלושת החורים שלי.״
בשלב הזה לא היה לי משהו אחר להגיד מלבד:
״תודה אדוני. תודה שאנסת אותי״.

לפני שנתיים. 16 ביוני 2021 בשעה 20:05

 

ישבנו שם, באמצע הפארק, מוקפים ביצורים. 

יושבים לנו, דאדי ובת, בין כל המכורים והג׳אנקים ואלו שמוכרים את גופם בשביל עוד מנה. 

מה עשינו שם לעזאזל? אנחנו בסה״כ אנשים נורמטיביים.

אנחנו לא שייכים לחלק הזה של העיר, אנחנו לא כמו האנשים המסכנים הללו.

אין עוד מקום אחר להיפגש בו, אין שום מקום שיקבל אותנו.

אנחנו בסך הכל שני בני אדם שזקוקים להפסקה קצרה, מפלט שבו נוכל להיות החיות שאנחנו בעצם באמת. 

ישבנו שם, מרחמים על כל מי שהיה שם, מרגישים רע בשבילם, חשבנו לעצמנו- איך אדם יכול להידרדר לנקודה נמוכה כל כך? 

אבל האמת היא - 

אנחנו בעצם לא כל כך שונים מהם. 

אנחנו מכורים.

אנחנו ג׳אנקים. 

אנחנו אפילו יותר נזקקים, יותר צריכים, יותר נואשים.

פשוט הם מחפשים סמים, 

ואנחנו אהבה. 

 

We set there, in the middle of the park, surrounded by freaks.
There we were, between all the junkies, the addicts and those who sell their body and soul for another dose.
What did we do there? We are just normal people. We don’t belong to that part of the city. We are not like those poor people.
Nowhere else to meet, nowhere else that can accept us.
We are just humans, that need a short momentous escape, so we can be the real animals we are.
We set there, feeling sorry for them, thought to ourselves- how can a person get to that low point?
But the truth is-
We are actually not that different from them.
We are addicts,
We are junkies,
We are even more needy, more craving, more desperate.
It’s just that they are looking for drugs,
And we are in the look of a little bit more love.

לפני שנתיים. 28 במאי 2021 בשעה 19:21

דאדי שלי לקח אותי לפארק אתמול. ניסינו להתחבא מהעולם ורק להיות עצמנו לרגע - אבא ובת שחושקים אחד בשני, צמאים, משתוקקים. 

האנרגיה בין שנינו היא פשוט יותר מדי לעולם הזה. אבל עבורי? זה כל מה שאי פעם חלמתי, כל מה שהייתי צריכה, אפילו בלי לדעת ולהבין. 

בין המגלשה לנדנדה, דאדי חנק אותי ועשה אותי כל כך רטובה. הוא תמיד גורם לי להיות רטובה תוך רגע. רק מלהסתכל עליו, רק מהקרבה שלו, רק מהמחשבה עליו.

אני אוהבת שהוא מתעלל בי, חונק אותי, צובט אותי, סוטר לי. רגע אחד הוא רואה אותי כנסיכה הקטנה שלו ורגע אחד כזונה קטנה ומטונפת. שלו, ברור ששלו. 

 

הרגשתם פעם שאתם חיים את הפנטזיה הכי מדהימה שלכם? 

לפני שנתיים. 20 במאי 2021 בשעה 23:48

הביטוי באנגלית אומר ״third time I’ll scream”.

ואוו, הם לגמרי הבינו על מה הם דיברו. 

 

הלילה השלישי שבילינו יחד היה מעבר לקסום, מעבר למדהים, מעבר ללא ייאמן. שנינו אנשים של מילים ולמעשה שנינו נותרנו בלי מילה אחת שתוכל לתאר את מה שהיה שם. 

 

אחרי סקס, שיחה ארוכה ואינטימית בחוץ, ואפילו כאבי בטן שכמעט קטעו את החגיגה, מצאנו את עצמנו שוב זו בזרועות זה במיטה. 

אנחנו כמו מגנט, 

כמו חדי קרן ונצנצים,  

daddy שלי מרגיש את הגוף שלי כאילו אני חלק ממנו. 

 

הוא התחיל לחנוק אותי, 

היה משהו משכר בתחושה שאני כל כך שברירית וחסרת אונים, נתונה לחסדי הידיים שלו. הסתכלתי לו בעיניים ונכנעתי.

המשכנו במשחקי חניקה כמו שמעולם לא עשיתי, 

ההבנה שברגע אחד הוא יכול לסיים את החיים שלי והשחרור המטורף הנובע מהאמון שאני מעניקה לו, עשו את שלהם. 

התחלתי להרגיש מעורפלת, אופורית, הסטלה הכי טובה שהייתה לי בחיים.

אם הייתי יכולה למכור כאלו בטלגראס הייתי מיליונרית :)

עוד חניקה, עוד השפלה, עוד סטירה לפנים,

ואיכשהו הכל כל כך אינטימי, כל כך אוהב.

אנחנו אחד על השני, אנחנו אחד בשני, אנחנו אותו אחד ואותו שני.  הכל מעורפל לי, אני מרגישה רגשות חזקים, 

ואז זה מגיע... 

האורגזמה הראשונה. 

בלי מגע מיני מובהק, פשוט גמרתי. 

ואז המשכנו, וגמרתי שוב ושוב ושוב ושוב. 

בלי סקס, בלי אצבעות, בלי ויברטור, 

רק המיינד שלי. שפגש את שלו. 

רק שתי נשמות צמודות, חוות את כוחה של שליטה משני צידי המתרס.

צרחתי עוד ועוד, 

נצמדתי אל הגוף שלו כדי שירגיש אותי רועדת וכדי שאני ארגיש אותו איתי. הוא רק חונק אותי ומביט בי עם העיניים היודעות כל שלו, מהופנט מהכוח שלו ומנפלאות הגוף והמוח שלי. 

אני לא יכולה לקרוא למה שחווינו דום או סאב ספייס, לא זון, לא סטלה,

כפי שציינתי נותרנו בלי מילים, 

מה חווינו עכשיו? 

״אני חושבת שזה גן עדן״ אמרתי לו.

 

אני לא זוכרת הכל במדוייק,  

ואולי גם לא רוצה להיכנס להכל כאן,

אבל אני יכולה ללא ספק להגיד שזה הלילה הכי מרתק בחיי.

 

 

לפני שנתיים. 16 במאי 2021 בשעה 22:38

השעה 1:30 בלילה,

אתה במיטה שלך, אני בשלי, אבל בדמיון שלי אנחנו יחד.

בסוף יותר מכל המשחקים, השליטה, הכאב והעונג,

הדבר שאני הכי מתגעגעת אליו זה לעיניים שלך.

אני מדמיינת לי ונזכרת איך אתה מעלי,

כולך בתוכי, ממלא אותי בצורה מושלמת.

אתה מסתכל לי בעיניים ואני מסתכלת חזרה,

מביטה בעיניים הכחולות שלך,

בקמטים מסביבן המחביאים בתוכן את כל העולמות שעברת עד שמצאת אותי,

בחיוך הזה באישונים שלך, חיוך שחלקו טמון בעובדה שאני גומרת ממש עכשיו, וכמה זה מספק אותך,

וחלקו כי אתה פשוט

סוף סוף

שמח.

 


גם אני שמחה דאדי. ❤️

לפני 3 שנים. 3 במאי 2021 בשעה 11:31

ואוו, 

לא כתבתי כאן יותר מחצי שנה.

לא יודעת אם יש בי רצון להיות חלק מקהילה כמו שסתם בא לי לפרוק ושאולי מישהו יקרא. אולי גם יבין. 

 

דווקא בחצי שנה הזו הייתי זקוקה יותר מכל שיקחו שליטה על המיינד שלי,

שהגוף שלי יהפוך לרכוש, שאינו ברשותי, 

רציתי שיקחו ממני את האחריות של להיות אני, 

רציתי להיות כלום והכל בו זמנית. 

 

אני חולמת בלילה כל הזמן,

על איך נוגעים בי, 

בתשוקה, בכאב, בכעס, 

איך מחנכים אותי, 

איך הופכים אותי מהיצור המלא בטחון וחיוכים שאני לתלותית וקטנה.

 

בא לי לשבת באמבטיה ושילטפו לי את הראש ויגידו לי שאני ילדה טובה,

בא לי להיות ילדה רעה,

בא לי להיות. 

לפני 3 שנים. 29 בספטמבר 2020 בשעה 22:20

שאלת אותי למה אני לא שותה קפה ואמרתי לך שאני לא אוהבת להיות תלויה בשום דבר,

וזה היה שקר.

כי יש משהו שאני מכורה לו לחלוטין. אתה.

אני זקוקה ליחס ממך. כל סימן ממך, אפילו שטותי ביותר כמו להסתכל לי בסטורי או לתת לי לייק, עושה לי כזה נעים בגוף. גורם לי להרגיש שאני קצת בראש שלך.

גורם לי לחשוב אולי כשתאונן היום אתה תחשוב עלי,

ותדמיין אותי קצת על הברכיים מתחתייך, במקום הנוח שלי, מחכה לשפיך שלך כמו ילדה טובה ומחונכת.

עוברים לי גלים בגוף כשאני חושבת עליך. לפעמים אני ממש קרובה לאורגזמה רק מהדמיונות שלי.

אני מתחילה בלהיזכר בדברים, כמו שתפסת לי בצדדים של הבטן וזה כל כל כאב, ומהכאב יצא לי בקול רם ״אחחח זהכואב״. ״מה אמרת?״ שאלת אותי, ״זה כואב״. ״מה אמרת?״, הפעם הבנתי שטעיתי. שלא עניתי לך נכון ואני כל כך רוצה הרי להיות ילדה טובה ולרצות אותך אז הפעם עניתי פשוט ״תודה״. והתכוונתי להגיד לך - תודה שאתה נוגע בי, תודה שאתהמשתמש בגוף שלי, תודה שאתה מכאיב לי.

אחרי שאני נזכרת בדברים אני מתחילה לדמיין את כל מה שאני עוד רוצה שתעשה בי.

בא לי כל כך שתזיין אותי, אני רוצה להתחנן אליך שתראה כמה אני רוצה את הזין המדהים שלך עמוק בגוף שלי. בא לי שתשחרר את הפרדטור שבך בתוכי, שתזיין אותי כל כך חזק שלא תהיה לך ברירה אלא לדחוף לי משהו לפה מרוב שאני צורחת. אני רוצה לא לנשום, אני רוצה לסבול, אני רוצה שיכאב לי כל כך, בא לי להרגיש אותך מוציא עליי את כל מה שעבר עליך ב-30 שנים האחרונות, אני רוצה לפחד ממך.

ואז אני רוצה שתעצור, ותגרום לי להרגיש בטוחה. כמו שעשית פעם אחרונה, זה אני כל כך אוהבת בך שאתה מביא אותי לפיק של אנרגיה מינית של זונה מלוכלכת שמכורה לזין שלך ומודה על כל טיפת כאב שתגרום לי, ואז גם יכול לחבק אותי וללטף אותי ולגרום לי להרגיש נסיכה, כל כך עדינה ושברירית ומוגנת.

בכל מקרה כל החפירה הזו רק כדי להגיד לך שאני לא שותה קפה,

אבל לדברים כמוך ממש כיף לי להתמכר.

 

נ.ב. 

מתנצלת אם איני עונה בפרטי, כרגע אני מבולבלת לגמרי מכל מה שהולך פה. אני אעבור על זה לאט לאט בימים הקרובים.