סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

❤️❤️

לפני שנתיים. 14 בנובמבר 2021 בשעה 12:05

 

שאת בדרכך לבית מסומנת

הזרע מתקשה על הפנים

וכל הנסיעה את מתה לקלףףףףףףף

אבל הבטחת

הבטחת להשאר עם זה עד הערב

 

❤️❤️❤️❤️❤️

 

#כלבה_שעוד_לומדת_איפוק_מהו

לפני שנתיים. 2 בנובמבר 2021 בשעה 13:21

יש מילים שאומרים

מילים שמצליחות לתפוס אותך חזק

מילים מרגשות

היום קיבלתי את אחת המחמאות הכי מקסימות

מחמאה מקולגה לעבודה

ואני מצטטת...

"את ממש האמא של המחלקה, מצליחה לגעת בכל אחד כאן גם בהכוונה המקצועית וגם ברמה האישית.

אל תמעיטי ותקטיני את הערך שלך כאן"

 

מילים שילכו איתי עוד הרבה זמן....

 

סורי שיוצא לי אולי מתלהב מידי...

אבל זה באמת ריגש אותי

לפני שנתיים. 30 באוקטובר 2021 בשעה 4:09

 

 

מעולם לא היה לי קשה לרשום פוסט כמו את הפוסט הזה. לקח לי כמה ימים לכתוב אותו. 

קשה המחשבה שאני באמת מוכנה לעשות הכל עבור מישהו שהרים ידיים מישהו שלא רוצה בי כפי שאני רוצה בו.

ושוב...אני לא מתנצלת על מי שאני ועל מה שאני אוהבת.

 

חלק ב' בראבק❤️

 

שום דבר לא הכין אותי למה שתיתן לי ללקק מהקערה.

אני על ארבע ראשי מורכן ומביט בקערה, אתה מרים אותה ויורק לתוכה 2 יריקות.

אני מתאבנת...מסתכלת בקערה שמונחת מולי ובאיטיות מוציאה את לשוני ומלקקת את הרוק שהותרת שם.

זה מר נורא...מוזר הרי כשאנחנו מתנשקים זה כל כך מתוק.

"סיימתי, אדוני" אני אומרת ואתה מרים אותה ויורק בה בשנית והפעם שלוש יריקות.

קשה לתאר במילים את תחושת ההשפלה.

אתה בוחן אותי? אתה רוצה להשפיל אותי עד כדי כך? הרי אתה יודע שאני יעשה הכל והרי זה מפגש פרידה.

מניחה את כל המחשבות האלה בצד.

מתמסרת אלייך כמו תמיד.

הרי אני מרגישה כל כך שלך.

מרגישה במקום שנכון לי אני אוהבת להיות במקום הנמוך הזה מולך ואני מלקקת את הקערה עד הסוף.

 

זה היה הסשן הכי ארוך שהיה לנו עד לרגע שבו אתה מסכים לזיין אותי. סשן בו השדים והפחדים שלי היו חזקים מתמיד. סשן בו ממש נלחמתי להסתיר אותם.

 

עוברים למיטה, תנוחת דוגי...חשבתי שהנחמה תגיע מהר אבל אתה ממשיך להתעלל בי.

מכניס אליי רק את קצה הזין שלך.

אני מתחרפנת. רוצה אותך בתוכי. מתחננת. זועקת.

"תכניס אותו בבקשה" 

רוצה להרגיש אותך חזק בתוכי. יודעת שזה יהיה המרגוע שלי.

אתה מכניס קצת ויוצא וכך שוב ושוב.

אני מנסה לדחוף את עצמי על מנת שהוא יחדור אליי.

לבסוף מצליחה.

אתה סוף סוף מזיין אותי.

הכימייה המטורפת ביננו נותרת כפי שהייתה תמיד. למרות השבוע הקשה שעבר עלינו שנינו חרמנים בטירוף.

היה בי חשש שמשהו ירד בפגישה הזו, שזה לא יהיה עוצמתי כבעבר.

אני רגועה ומחליטה לא לעלות את נושא הפרידה.

רוצה להשאר עם טעם טוב בפה.

משך הפגישה עובר כפי שהיה תמיד בפגישות הקודמות.

שליטה, התמסרות, סקס אלוהי, גמירות אדירות, חברות טובה, צחוקים, ליטופים, פינוקים...

בראשי עוברת במחשבה האם גם אתה חושב כמוני?

האם גם אתה חושב שאנחנו עדיין נכונים אחד לשניה?

שעוד לא באמת סיימנו?

 

"החלק הקשה עוד לפנייך" אתה אומר לי.

"תתפשטי ותכנסי לג'קוזי"....

יודעת מה הולך להגיע. שוב שואלת את עצמי איך אתה מסוגל לדרוש ממני התמסרות כזו בשלב כזה.

 

אני שלא יודעת אחרת ולא רוצה לסרב לך נכנסת לג'קוזי.

 

זרם של שתן שוטף אותי. את הגוף שלי. את החזה שלי. את הפנים שלי. את השיער שלי.

מתמסרת לתחושה, לריח, לחמימות.

כל גופי זועק "אני שלך, אני פאקינג שלךךךךךך".

אתה מסיים.

אני מתפרקת על דופן הג'קוזי...הכל יוצא ממני. 

בכי שהיה בי עצור. דמעות שרק חיכו לצאת.

ואתה עם החמלה שכל כך מעצבנת אותי באותו רגע ניגש אליי עם השמפו ועוזר לי להתנקות.

אני מסרבת. רוצה לבד. לא רוצה אותך לידי כרגע.

עוצמת הרגשות שבי ענקית.

 

"בואי למיטה, את זקוקה לחיבוק" אתה אומר לי.

"לא רוצה חיבוק" אני אומרת בדמעות.

אנחנו נשכבים אחד מול השניה.

ואני בדמעות מדברת אלייך.

מספרת על הקושי של הגעה לפגישה, הקושי של הימים האחרונים.

מתפרקת לך בידיים ואתה קשוב אליי. 

 

" איך היית מסוגל לדרוש ממני את כל זה בפגישה האחרונה?"אני שואלת בכאב.

 

"מי אמר שזו הפגישה האחרונה?" אתה עונה לי.

 

הניצוץ חוזר לעיני, הלב מתמלא בהבנה שכל ההתמסרות הזו היא לא הייתה משחק עבורך.

 

אני עדיין שלך אדוני❤️

 

 

 

לפני שנתיים. 25 באוקטובר 2021 בשעה 18:12

 

נוווו מה אני יעשה זה ארוך מידי אז יש שני חלקים.

ולפני הקריאה והשפיטה של חלקכם.

אני אישה חזקה ועוצמתית. אהי יודעת מה אני רוצה. אני לא מתנצלת על הלב הגדול שלי, לא מתנצלת שאני חסרת אגו, לא מתנצלת על זה שאני נלחמת על מה שחשוב לי.

והכי חשוב לא מתנצלת להיות הזונה שלו, השפוטה שלו, הכלבה שלו, הכלי שלו...שוב ושוב ושוב.

אז...תהנו...

שבוע מרוחק עבר עלינו, שבוע קשה עבר עליי.

שבוע של פרידה, שבוע של הבנה שאולי הקשר הזה עוצמתי מידי עבורי, שהקשר הזה כובל אותך...

שבוע בו השיחות ביננו קיצוניות עבורי מקצה אחד לשני...פעם אני סלחנית, פעם כעוסה, פעם מתחננת, פעם פגועה...

שבוע בו אתה מרוחק ממני שנות אור.

 

בהחלטה מחושבת אני מבקשת ממך מפגש פרידה, ראיתי שזה דבר שהוא די נפוץ בעולם בשליטה.

אתה נוטה להסכים ומיד שואל "זה במטרה לחזור?"

אני משקרת "לא, אני שלמה עם הפרידה רק רוצה לסיים עם טעם טוב"

אתה מתרכך ומתחיל להשתמש במילים שבהם אני מרגישה הכי קרובה אלייך... "זונה שלי..."

מהר מאוד אני משתפת אותך שבעצם אני מתכננת לך אמבוש. שמטרת הפגישה עבורי היא להחזיר אותך אליי...

 

אתה לא כועס או נמנע...מחליט שאתה זורם עם הבקשה שלי אבל לא מתחייב...ונשאר מרוחק.

 

איך מתכוננים לפגישה כזו? איך מתמסרים בידיעה שאתה לא רוצה בי עוד...שוויתרת...? בידיעה שזו הפעם האחרונה?

התחושות, המחשבות, הזכרונות. הראש והלב מוצפים.

מרגישה מושפלת, שמחה, עצובה, פגועה, כועסת, מלאת תקווה, רגישה, עוצמתית, מאוכזבת אבל בעיקר מרגישה אוהבת.

 

מבקשת לא להיפגש ברכב שלך כמו תמיד.

"תחכי לי על ארבע" אתה אומר

"להכנס לצימר?" אני שואלת

"לא, בכניסה" אתה עונה ואני מופתעת הרי ביומיים האלו שלפני הפגישה היה נראה שנמנעת לדרוש ממני משהו.

מרוחק...כבר אמרתי.

נכנסת לצימר מניחה את התיק ומיד ניגשת לקצה הדק של המרפסת של הצימר ומחכה לך על ארבע.

שומעת את הרכב...את צעדייך. מבטי מושפל.

עוצרת את עצמי מלבכות.

אתה מלטף את ראשי וזורק לי עצם לחצר הצימר ומצווה עליי להביא אותה.

מיד ניגשת למשימה. מרימה את העצם בפי ומניחה אותה בכף ידייך ומלקקת את אצבעותייך.

 

אתה נכנס לצימר ואני אחרייך כמו כלבה. מנסה לגשת לכפות רגלייך אך אתה מונע ממני.

 

אתה סוטר לי ואז חולץ מחולצתי את החזה שלי...טועם ונושך את הפטמות שלי.

אני משתנקת מכאב ומהנאה.

אתה מסכים לי לחלוץ לך נעליים אבל לא נותן לי ללקק אותם כל כך מהר.

אתה מצמיד אותי לקיר וכפות רגלייך נשענות על החזה שלי. מועכות אותן. מכאיבות לי.

אתה סותר לי איתן...ואז מרשה לי לשרת אותך וללקק אותן.

אני בהכנעה מלאה עושה את מה שנדרש ממני.

בכל הזמן הזה...אתה לא חוסך בהצלפות ובמילות השפלה.

זונה מלוכלכת

זונה מטונפת שמתחננת לקבל את הזין הזה

זונה שעושה שלוש שעות נסיעה בשביל הזין הזה

זונה מסריחה שלא שווה שיזיינו אותה בכלל

 

אני מתרטבת מההשפלות האלה. אך הפעם עם כל החרמנות שבי לראשונה המילים פוגעות בי.

מקטינות אותי. כי אני באמת התחננתי לקבל אותך בחזרה.

אני באמת זונה עלובה שוויתרה על כל הכבוד העצמי שלה בשביל להיות ברגע הזה איתך.

אתה עוצר, מקרב אותי לזין שלך. חושף אותו בפני ונטתן לי ללקק לך את הביצים. אני מרגישה שאני קצת נרגעת...המילים שיוצאות ממך באותם רגעים הן מילים רכות. אתה נהנה מהתחושה של הפה שלי על הזין שלך...

אתה מבקש שאסתכל עלייך. אני לא מסוגלת. מפחדת שפרץ התחושות שלי יצא בבכי...

אתה לא מתעקש שאסתכל.

מפנה את פניי אלייך אך לא מישירה מבט.

יריקה.

פותחת את הפה לקבל אחת נוספת שלא מאחרת להגיע.

 

 ועכשיו למשחק האהוב עליי.

לחפש את העצם כשעיני קשורות.

אתה זורק.

אני מחפשת.

אתה מצליף.

אני מוצאת.

מניחה בידייך.

מלקקת.

מקבלת ליטוף.

וכך שוב ושוב...

"עכשיו תחפשי את העצם האמיתית..." אתה אומר.

אני כבר יודעת שהעצם היא הזין שלך.

אתה שורק.

אני מחפשת.

מחפשת.

מגששת עם ידי.

לא מוצאת.

בכל פינה.

מרגישה שאתה קרוב.

אבל לא מוצאת.

לבסוף מוצאת אותך בתוך הג'קוזי.

מוצאת את הזין שאני כל כך אוהבת.

מוצצת.

מתענגת.

מענגת.

מצאתי את המרגוע לנפשי.

מרגישה שלווה שהוא בפי.

חוזרים לעמידת מוצא...

שוב מילות ההשפלה הקשות לי.

שוב ההצלפות הכואבות.

אתה מחדיר אליי את קצות אצבעות רגלייך.

הרי זה מה שמגיעה לזונה שאני.

כף רגל בכוס.

זה מה שמגיע לי.

אני מתענגת מהשאריות שאתה נותן לי.

"תעלי למיטה" אתה אומר ונותן לי הצלפה חזקה.

אני לא מסוגלת לעמוד. אני לא רוצה שתשים לב ובשקט בשקט ממררת בבכי על הרצפה הקרה.

כאובה בגוף וכאובה בנפש.

"את יודעת מה? תחכי" אתה אומר.

אתה מביא קערת אוכל של כלבים ושואל אותי "מה ניתן לכלבה לשתות?"

"מה שתיתן לי אני אשתה" אני עונה.

אבל שום דבר לא הכין אותי למה שאצטרך ללקק מהקערה.....

 

לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2021 בשעה 6:10

אנחנו נדבר בעוד כמה דקות

אתה תגיד לי שהבנת שיש לך רגשות כלפיי

ושקשה לך לוותר עלי

שאתה רוצה אותי ושאתה מתלבט אם להמשיך

 

 

אני אספר לך כמה שאני אוהבת אותך וכמה שאני זקוקה לך.

אתה תקבל אותי בחזרה אלייך.

תספר לי שהחפירות שלי לא גרמו לכך שירד לך ממני.

להיפך זה רק חיזק את ההחלטה שלך להשאיר אותי.

אתה רוצה בי

רוצה להיפגש איתי ביום ראשון הקרוב.

הייתה קשה לך המחשבה לאבד אותי.

אבל היית זקוק לימים האלה.

היה קשה להתעלם ממני ככה. הרגשת את הכאב שלי.

לא רצית להכאיב לי. רק רצית שקט.

אתה תסיים את השיחה במילים.

את נשארת הזונה שלי. את נשארת לשרת אותי.

ואני אומר לך...

אני אוהבת אותך ושמחה שבחרת לתת לי הזדמנות נוספת.

לפני שנתיים. 14 באוקטובר 2021 בשעה 21:31

בא לי לצרוח את נשמתי...

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

לפני שנתיים. 10 באוקטובר 2021 בשעה 18:25

 

- לא יכולה ללכת לישון כשיש כלים בכיור.

- אין אישור לאף אחד בבית לשבת או להכנס למיטה מבלי שהתקלח.

- מוסיקה תמיד מתנגנת לידי.

- בודקת מידי פעם את כמות החברים שנוספו לו.

- שונאת מאפרות. מאפרת לכוס חד פעמית וזורקת מיד.

- זורקת תמיד את הנשיקה של הלחם הפרוס.

- בחמישי לפני שאני נכנסת לישון פותחת את פוסט הזימה. עוברת על התמונות של כולכן ואוכלת את הלב.

- תמיד מחכה לאבל...כשאומרים לי שאני יפה... 

"את יפה...אבל שמנה.."

- יכולה לשים זין על העולם ומצד שני יכולה לבכות מהדבר הכי פשוט.

- קמה באופן טבעי מוקדם בבוקר, לפני השמש כן? כזה מוקדם.

- נהנת מסיגריה רק כשאני נוהגת.

- שונאת סקס בבוקר. 

- מחנכת את ילדי ליטול ידיים בבוקר ולברך...למרות שאני כבר חצי כופרת.

- יש לי סלסלאות של כביסה לפי צבעים. ככה שישר אני מכניסה למכונה בלי למיין.

- לא מסוגלת לראות ילד מנוזל. גם אם זה ילד לא שלי אקום ואקנח לו את האף.

- קולה...רק בפחית...מזיעה כזו מקור.

- ואם מדברים על קור... מאוורר צמוד אליי במשרד...ודולק גם בחורף.

- מים קפואים...תמיד איתי.

- ימות העולם ולא אלבש גולף. או סריג. כזה שחונק. ואת מתה מפנים.

- ליפסטיקים. לא משנה כמה יש לי תמיד אני אקנה עוד.

- לא יכולה להגיע לפגישה איתו בידיים ריקות.

- צריכה לדעת מראש מתי אנחנו נפגשים.

 

אבל השריטה הכי גדולה שלי...

אותה הכרתי וגידלתי כאן...

זה הצורך להיות על הרצפה. מושפלת וסמרטוטה.

קטנה למולך...

חתיכת שריטה😏☝️

לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2021 בשעה 12:31

היש גבר שהיה מוכן להצטרף אלינו רק בשביל לצפות?

ללא כל מגע בי?

לפני שנתיים. 22 בספטמבר 2021 בשעה 10:49

שפיך זה קצת כמו התעטשות של הבולבול.

אז זה אומר שלבלוע שפיך זה כמו לאכול נזלת של מישהו?

 

#לא_שלי_"חינוך_מיני"_נטפליקס_שווה_צפייה

לפני שנתיים. 19 בספטמבר 2021 בשעה 18:23

 

"תחכה לי על ארבע, עם הבוקסר שאני אוהבת והקולר על הצוואר" שלחתי לך בבוקר לפני שנפגשנו.

לא יודעת איזה מיץ אומץ שתיתי...

אני אוהבת למתוח את הקוים, יודעת שברגע האמת אני מיד מתיישרת.

נכנסת לביתך ואתה מסמן לי עם היד לרדת לארבע. אני משחקת אותה ואומרת לך " אני לא מבינה את שפת הסימנים"

"על ארבע זונה" אתה שם יד על הכתף שלי עוזר לרדת כלפי מטה, מקומי הראוי.

תופס בשערי וגורר אותי לכיוון הספה. מעמיד אותי על ארבע למולה והולך...לשקית ההפתעות שלך...

אני מורידה את השמלה מעליי, מתחת לבשתי שמלת מיני קצרה של משרתת.

הרי באתי לשרת אותך אדוני.

אתה מתיישב מולי. 

סטירה.

אתה מצמיד את ראשי לכיוון המכנס שלך.

"לא לגעת" אתה אומר. אני לא מצליחה להתאפק.

סטירה.

"תתאפקי זונה מסריחה. רק להריח אני מסכים לך"

אני מריחה ואתה מניח עליי את הקולר שקנית לי בפעם הקודמת שנפגשו, נאלצת להחליף מידה. 

אתה משתעשע ואומר לי "את כלבה בגודל בינוני, לא כלבה גדולה".

אני מחייכת לעצמי...פעם ראשונה שמשהו גדול על מידותיי. אתה קצת מסתבך עם סגירת הקולר.

"אתה מתרגש?" אני אומרת וחורצת את גורליי....

אתה מרים את פניי, מיישר את מבטך אליי, בוחן.

אני אוהבת את זה, מרגישה כל כך יפה ברגע הזה.

יודעת כמה שאתה רוצה להשחית את הפנים שלי.

יריקה.

אני פותחת את הפה מוציאה את הלשון על מנת לקבל עוד אחת והיא לא מאחרת לבוא...

בולעת את הרוק שלך.

טעים לי.

סטירה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת...

אתה נעמד. מנסה להתגרות בי. אני בחייתיות פותחת את המכנס שלך.

סטירה.

דחיפה.

אני לא מרפה. מנסה שוב.

ומצליחה.

"למה לא שמת את הבוקסר שאני אוהבת? זה בוקסר של זקנים" אני שואלת.

"בוקסר של זקנים אה?" אתה עונה ומוריד אותו מעלייך.

"אני אראה לך מזה בוקסר של זקנים" אתה מניח אותו על ראשי ומכסה את עיני. מוודא שהפה חשוף.

מצמיד את פי לזין שלך מצווה עליי רק ללקק ולא למצוץ.

אך אני כלבה מיוחמת שכמותי לא מצליחה להתאפק. 

מתענגת עליו, כולו בפי...

אתה מרים את שמלתי חושף את הישבן שלי דוחף לי אצבעות, בודק אותי ואז מתחיל להצליף בי בזמן שהזין שלך בפה שלי. אני לא מוציאה אותו מהפה סופגת את הכאב בגבורה.

עד שמגיעה הצלפה שפוגעת לי בכוס.

פאק שזה כואב. אני מזיזה את גופי הצידה. זה כאב שאני לא מסוגלת לשאת.

בנוסף התחתון על פניי וחם לייייייי, אלוהים כמה שחם לי.

אתה רוצה לשחק עם הכלבה שלך...

מוציא את העצם, זורק אותה ומצווה עליי לחפשה כשאינני רואה. אני מגששת עם ידי, אתה מכוון אותי. מכוון ומצליף בי בכל פעם שאני מגששת במקום מרוחק מהעצם. אני מוצאת אותה ומיד רצה לשים אותה בין ידייך.

"הפעם אני לא עוזר לך, תקשיבי לאיזה כיוון היא נופלת" אתה אומר לי ואני הופכת לדרוכה.

שומעת לאיזה כיוון זרקת אותה ומיד ניגשת לאתר אותה.

מוצאת ושוב חוזרת להניח אותה בין ידייך וכמובן מלקקת את האצבעות שלך.

"ועכשיו את צריכה למצוא את הזין שלי, אני אשרוק לך"

אתה שורק ואני מנסה למצוא את דרכי אלייך.

לא מוצאת.

שריקה נוספת ואני מבינה שאני מחפשת בכיוון הלא הנכון.

משנה כיוון ומרגישה את כף רגלייך.

מצאתי אותך. מצאתי אותךךךך. מצאתי את הזין שלך.

אתה מוריד את התחתון מראשי.

ועכשיו מגיעה לי העצם האמיתית, הזין שלך. הפרס שלי.

מוצצת אותו בשקיקה.

"היית כלבה טובה ומצצת כמו זונה אמיתית לאדון שלך"

אתה מוציא את הנייד שלך ומניח אותו על חצובה קטנה שמונחת כל השולחן.

הכנת אותי לזה שאתה רוצה לצלם סרטון באורך מלא.

אתה מצווה עליי להתקדם כך שאני עומדת על ארבע לצידי במצלמה.

אתה מזיין לי את הפה. הוא עמוק בתוך הפה שלי. אני שמתביישת מהסיטואציה עוצמת עיניים ומתמסרת.

רוצה לספק לך את הסרטון הטוב ביותר.

מוצצת לך את נשמתי.

נחנקת אך ממשיכה. לא מוציאה אותו מפי.

עוברים לספה והמצלמה איתנו.

ממשיכה למצוץ לך, כמה שאני אוהבת את הזין שלך.

מרימה אלייך מבט.

"אני אוהב לראות את העיניים היפות והגדולות שלך שאת משרתת אותי" אתה אומר.

אני מתאבדת על הזין והביצים שלך. אין מקום שבו הפה והשפתיים שלי לא השאירו רוק.

"תעלי עליי זונה" אתה מצווה...

אני עוצרת את המציצה, מסתכלת בך...

"אבל...חשבתי שנצלם רק מציצה, לא זיון" אני אומרת בחשש.

"תעלי זונה" אתה מצווה

ממשיכה בליקוקים עדינים, חוששת מזה, מתביישת בזה.

בי, בגוף שלי באיך שאני אראה.

לא הכנתי את עצמי נפשית לזה.

אני מבינה שאתה רוצה סרטון של הזונה שלך גומרת.

אני אוזרת אומץ ועולה עלייך, מכניסה את הזין שלך בתוכי.

רוכבת ומתענגת.

מתענגת ורוכבת.

הזין שלך בתוכי.

אבל הנפש לא מוצאת מרגוע...הראש חושב על המצלמה.

ממשיכה לרכב.

מתענגת 

חוששת.

מתביישת.

חרמנית בטירוף.

בזמנים אחרים כבר הייתי גומרת.

אני לא מצליחה. אני מתביישת מהתיעוד.

אני משתפת אותך במבוכה שלי ואתה מצווה עליי להסתובב לדוגי.

מזיין לי את הצורה על הספה והמצלמה ממשיכה להקליט.

הראש שלי מוטח בקיר מעוצמת הזיון.

אתה מת על זה, מת על הרעש של הראש שלי מוטח בקיר בזמן שאתה מזיין אותי בעוצמה ועכשיו זה גם מצולם.

גופי בוגד בי, אני מבקשת הפסקה.

אני לא עומדת בעוצמת הזיון.

חוזרת לתנוחת המוצא שלי, ברצפה על ארבע לרגלייך.

חוזרת לטפל בזין היפה שלך...

פותחת את הפה ומוציאה לשון, מוכנה לקבל את הזרע שלך שאני כל אוהבת, הזרע ששמרת לי. לזונה שלך.

אתה גומר, משפריץ את הכל על פניי ולתוך פי.

מחרמנת אותי המחשבה שיש לי ולך סרטון בו אתה גומר ככה.

אתה לוקח את המצלמה, מקרב אל פניי.

"תראי איזה זונה את" אתה אומר ולראשונה אני רואה את עצמי במצלמה.

האיפור מרוח, הפנים אדומות ונפוחות. מבריקה מזיעה והזרע שלך.

לא אשקר...לא אהבתי את מה שראיתי את איך שנראיתי.

אבל אתה...אתה אוהב לראות את הזונה שלך ככה, מושחתת, כלבה, מטונפת... 

אתה מכבה את המצלמה. 

אחרי שאתה גומר אני אוהבת להמשיך וללקק את הזין שלך.

אני מנקה ממך את השאריות שנותרו וממשיכה ללקק בעדינות את הזין היפה שלך.

מנשקת קלות...מלקקת...ממשיכה לשרת אותך.

ובזמן הזה אנחנו קצת מדברים...על אה ועל דה...

אני מלקקת ומקשיבה.

אתה מתלוצץ במחשבה להעלות את הסרטון.

אני מיד אומרת "ממש מישהו ירצה לראות אותי"

"תתפלאי, יש הרבה מאוד שירצו לראות אותך" אתה עונה לי.