❤️❤️

מי אתם ששונאים את יום ראשון ועוד קוראים לו "רשעון"?!?!

 

ימי ראשון שלי הם הכי מיוחדים...

בימי ראשון מתקיים עבורי טקס הענקת הזרע😏☝️

(לא כל יום ראשון...תרגעו...)

 

***

ובשביל לסיים את הבוקר המופלא הזה אלוהים שלח לי בדרך לבית משאית שעליה כתוב " כמה שיותר עמוק, ככה יותר מתוק"

חשבתי שאני הוזה...אבל כן כן...כך היה כתוב😉

 

יום כיפור כבר ממש כאן. כיפור שני בחיי שאליו אני נכנסת בידיעה שאשוב ואחטא.

כיפור שני בחיי בו אני יודעת ממי אני צריכה לבקש סליחה.

מבעלי, מילדיי, ממשפחתי ומעצמי.

 

איבדתי את עצמי לדעת. 

לא רק שבגדתי באמון של אהוביי (ועדיין בוגדת)...

אני מוסרת את נשמתי, גופי, מוחי וליבי לאחר.

הלב שלי שייך למישהו אחר. כל כולי שייכת למישהו אחר.

 

בימים האלה אני מסתכלת עליהם ופשוט כועסת על עצמי שנכנסתי לזה. 

 

זה הבית שלי, הבית שבניתי בעמל ואהבה רבים.

אני בוגדת בבית שלי. אני מגדלת את ילדי על ערכים.

ערכים שאני רומסת אותם יום יום כבר יותר משנה וחצי.

 

ובכל זאת אני יודעת שאשוב לחטוא.

 

החטא שלי הוא גם האושר שלי.

החטא שלי הוא הניצוץ בחיי.

החטא שלי מעלה בי חיים.

החטא שלי מחזיר אותי לחיים.

החטא שלי הוא השפיות שלי.

החטא שלי הוא השחרור שלי.

החטא שלי הוא הלב שלי.

החטא שלי הוא הסוד שלי.

 

החטא שלי הוא שלראשונה שמתי את עצמי בראש סדר העדיפיות.

החטא שלי הוא שלראשונה אני עושה משהוא שעושה לי כל כך טוב.

החטא שלי הוא אתה. 

ועם הרגשת האשם...אני רוצה אותך.

אני רוצה וזקוקה להמשיך לחיות בחטא.

אז אני יודעת שגם השנה.

אחטא ואשוב❤️‍🩹

 

כל אחת שמתאפרת מנסה להסתיר משהו.

גם אני...

מגיל צעיר אני מורחת מייק אפ בכל בוקר לפני שאני יוצאת.

מגיל צעיר אני שמה על עצמי מסכה. מסכה שמייפה אותי.

מסתירה אותי, את המבוכה שבי, את חוסר הביטחון במראה שלי.

אני יכולה למנות כאן רשימה גדולה במיוחד של הדברים שאני לא אוהבת בי...

האודם בפנים שלי זה אחד מהם ואחד המשמעותיים.

וואייייי אחד הדברים שיכולים להטריף אותי זה שאומרים לי "וואי למה את ככה אדומה?"...

זה הופך אותי לעוד יותר אדומה, עוד יותר מובכת.

אני אדומה...

כשקר לי

כשחם לי

כשאני בוכה

כשאני צוחקת

כשאני במאמץ

כשאני במנוחה

אדומה...פאקינג אדומה...

אז אני פשוט שמה מייק אפ...מסתירה את האדום הזה שדבוק לי על הפנים.

תמיד כשאני נכנסת לשטוף את עצמי אחרי מפגש איתו בצימר אני מסתכלת במראה. רואה את הפנים שלי, אדומות בטירוף...אדומות מהמאמץ, אדומות מהמבוכה, אדומות מסיפוק... אדומות!!!! בוערות!!!

לא הלחיים, כל הפנים...ויש לי חתיכת פנים ☺️☝️.

אז אני אני מכוונת את המים על הקרים ביותר.

רוצה שכל האדום הזה מהפנים ימחק ממני. 

פחחחח זה לא עוזר, כלום לא יוריד את זה.

אני אני נותרת מולו במערומיי... זה נשמע מצחיק...הבן אדם מזיין אותי מכל הכיוונים, משתמש בי כאוות נפשו...

ומה מפריע לי? שיראה אותי אדומה....

כל אחת והפאק שלה לא?

 

בקיצור ..למה אני מזיינת את השכל...

החלטתי....

No more....

יותר לא מורחת מייק אפ(אולי לאירועים מיוחדים...לא יום יום הכוונה)...

מתכוונת ללכת לעבודה במלוא אדמותי...

מעניין כמה זמן אחזיק😏

ולמה אני מספרת את זה לכם?

כי את בעלי זה ממש לא מעניין....

 

בהצלחה לי☺️☝️

 

אני כלבה של תשומת לב ובפגישה האחרונה שלנו חלקתי אותך עם אחרת. ראיתי איך הזין שלך נהנה מפה של אחרת. לא קיבלתי ממך באותו מפגש הצלפות או סטירות. לפחות לא את המנה שאני רגילה לקבל. ראיתי איך היא מקבלת באומץ את מלוא כוחותייך...

ינעל העולם קינאתי...אז החלטתי לפתוח בשביתה.

נכנסת אלייך לרכב עם מסקנטייפ על השפתיים.

הכרזתי מלחמה! הזין לא נכנס לפה שלי ויהי מה.

 

כשנכנסו לצימר לא התיישבת למולי וסטרת לי כמו תמיד. התעלמת ממני...ביקשת שולחן להניח עליו את התיק וכך עשיתי. אתה הולך וחוזר מארגן את הדברים שלך.

ואני? מחכה ומשוועת כבר ליחס ממך.

 

אתה מעביר אצבע על גבי...מרגישה את המגע שלך בגבי התחתון. מבינה שהרוכסן של השמלה נקרע לי.

מרגישה את המבט שלך, בוחן את הרשת השחורה שלבשתי תחת השמלה. 

אתה מבקש שאעמוד על ארבע למולך.

אתה בוחן אותי. מסתכל לי בעיניים.

ואז מתחיל מסע הצלפות על החזה שלי, הצלפות שאני ביקשתי, הצלפות שאני רציתי. הצלפות שנחסכו ממני בפגישה הקודמת.

רציתי את מה שהיא קיבלה, רציתי אותך חזק, רציתי להרגיש את האנרגיה שלך יוצאת אליי, כלפיי, עבורי ורק בשבילי.

וכך קיבלתי...

אחת ועוד אחת ועוד אחת....עוצמתיות...חזקות...מכאיבות...עצומות...

 

עוצמה שלא הרגשתי ממך עד עכשיו. מרגישה שאני לא באמת שם, אחרת איך יכלתי לספוג את הכאב הנוראי הזה?

 

פניי מתחילות להזיע...כוס אמק, המסקנטייפ כמובן יורד לי מהפה...הוא לא היה מספיק חזק. ואני מבינה שאני אבודה, אין סיכוי שאצליח לעמוד למולך. המסקנטייפ היה הצהרה על שביתה אבל בין היתר כלי עזר עבורי בשביל להתאפק...

הוא איננו.

וכשהוא יורד, הפה של הזונה פנוי. פנוי לדבר ולבקש ולחפור.

מתחננת להריח את הזין שלך, מבקשת רק לראות אותו. אתה לא מסכים...הרי בהצהרת השביתה חרצתי את גורלי.

אתה נעמד מאחוריי, אני מיד נצמדת לזין שלך. אתה חובק את צווארי עם הזרוע שלך, חונק אותי בעוצמה. מרגישה את הנשימות שלך על צווארי...

"הזונה שלך מי את?"

"שלך"

את תהיי כלבה טובה היום?"

"כן"

"ואת לא תסרבי לשום דבר היום?"

"לא אסרב אדוני"

מעוצמת החניקה בקושי יוצא קול מהגרון שלי...

אתה מכופף אותי ומתחיל להצליף בי בעוצמה בישבן.

הפעם אתה לא מתחשב. ההצלפות מגיעות אחת אחרי השניה ובאותו המקום. כף העץ מפלחת את העור שלי.

ושוב...אני לא שם...רק ככה אפשר לשאת את הכאב.

 

אני מתחננת שוב ושוב לראות את הזין שלך, מבקשת רק להריח אותו.

אתה פותח את המכנס והזין שלך מול פניי. אלוהים איך התאפקתי. אני מעט מתקרבת אך לא נוגעת. הלשון שלי יוצאת מפי בעצמה, לא בשליטתי. אתה מנסה לדחוק אותי ומקרב אותו לשפתיי. אני מתרחקת. אסור לי. אפילו שאני רוצה. אסור לי.

 

ועכשיו זה הזמן לשחק עם הכלבה שלך. אתה זורק לי עצם ואני מיד רצה להביא. מכשכשכת בזנבי ומחזירה לך אותך ליד. מתנשפת עם לשון בחוץ. מלקקת לך את היד ומקרבת את הראש לליטוף.

 "יש לי מתנה בשבילך"

אתה מוציא קולר ורצועה מהשקית.

אני מתרגשת. מסתכלת עלייך. רואה אותך מתעסק בפתיחת הקולר והנחתו על צווארי.

אתה יפה כל כך. מסתכלת ומתענגת ממך.

הקולר גדול...

אתה מספר לי שרכשת אותו בחנות לחיות ואמרת שזה עבור כלב גדול...

כלבה שמנה. מסתבר שלא כזאת שמנה. נדירות הפעמים שמשהו גדול עליי.

אנחנו מצחקקים לנו ואני בתוכי נמסה ממך אדוני.

לא מסוגלת לעמוד למולך.

"יש לי הפתעה נוספת בשבילך, היום לא נהיה לבד"

יצרת קשר עם מישהו שרצה להיות נוכח בפגישה שלנו בלייב מהנייד.

מיד שאלתי אותך אם אמרת לו שאני שמנה.

אני מתביישת בזה. בגודל שלי. שאחר יראה אותי.

"הוא יראה עכשיו"

אני שותקת.

אני לא יודעת עד כמה אני מוכנה לזה, עשינו זאת בעבר וזה נגמר במפח נפש שלי.

אבל היום אני שונה, מרגישה בטוחה יותר איתך. מרגישה בטוחה יותר בעצמי.

ואני סומכת עלייך, סומכת עלייך שתשמור עליי.

מתקשרים אליו בשיחה קולית.

הוא עונה.

אתה מספר לו שאתה עם הזונה השמנה שלך.

והוא מיד אומר "שלום לך זונה שמנה ומסריחה"

אני עונה בשקט "שלום"...עוד לא מצליחה לעכל את מה שהולך לקרות.

"אני רוצה לשמוע אותה צועקת, אני רוצה שתצליף בה חזק" הוא מבקש.

וכך אתה עושה, מזיין לי את הפה ומצליף בי. אני צועקת וגונחת. מכאב מעונג. והוא מקשיב ומדבר אליי.

"סוף סוף שומעים אותך. איזה זונה שמנה שאת, היית רוצה שאני יחדור לך לתחת עכשיו" הוא אומר.

הוא מבקש לראות אותי. אני לא מתנגדת. יודעת שתשמור עליי ועל האנונימיות שלי.

אתה שולח לו תמונה של התחת האדום שלי ומצווה עליי לרכב עלייך.

אתה פותח את המצלמה בשיחה.

הוא רואה רק את הגוף שלי מהחזה ומטה, רוכבת עלייך.

 הוא מדבר אליי אמר משהו על החזה הגדול שלי. הוא קורא לי זונה מטונפת, זונה שמנה. מבקש לראות איך אתה מצליף בי. מכה אותי בחזה.

וכך אתה עושה....מצליף חזק ובעוצמה.

הוא ממשיך להשפיל ואני מתגרה בו. 

"אין לך זונה משלך?"

"היית מת לזיין אותי עכשיו"

לא מצליחה להבין מאיפה זה יוצא לי. אני זורמת עם הסיטואציה. רוצה שתהיה גאה בי. רוצה שתראה איך אני מסוגלת להשפיל את עצמי עבורך.

 

אני מרגישה שאני רוצה לגמור. אני מבקשת את אישורך ואתה כמובן שואל אם הוא מסכים.

הוא לא מסכים. אני עוצרת את הרכיבה עלייך. אם אמשיך אגמור.

מתחננת...אלייך...אליו....

אני מתחננת לגמור.

והוא מסכים....לבסוף.

אני רוכבת את חיי עלייך. גומרת בעוצמה. 

גומרת כשגבר זר שומע אותי.

גומרת מהזין שאני כל כך אוהבת כשאני יודעת שהאיש שלי גאה בי על מה שאני מסוגלת לעשות עבורו. גאה בי על כמה שאני מוכנה להתכלב עבורו.

ורק עבורו.

אתה מסיים איתו את השיחה. הוא אומר "תהנו לכם חברים"

זה הצחיק אותי. השינוי באופי השיחה...

אתה אוסף אותי אלייך...גאה בי, מרוצה ממני.

אני מסתכלת על החזה שלי ששורף בטירוף...וסוף סוף רואה אותו פצוע ומסומן...

הצלחת לסמן סוף סוף את הכלבה הלא מסתמנת שלך...

השלושה ימים הללו גרמו לי לחשוב הרבה...

זה החזיר אותי אחורה קצת לימי הסגר שהיו שבהם התנתקת ממני כמעט לגמרי...

העולם הזה מגיע לך בגלים אמרת.

אבל אני לא גל, אני בן אדם עם רגשות. מרגישה שהשלושה ימים האלה היו עוד גל, האומנם קצר, אבל עדיין גל.

היית בחופשה משפחתית ואני מקבלת את זה שהיה עמוס, מקבלת את זה שלא היה לך רגע מנוחה ובכל זאת אי אפשר היה למצוא דקה להכנס לשירותים להראות סימן חיים?

להעלם לי ככה? זה גדול עליי...

וגם אני לא חושבת שזה מגיע לי, הרי בתכלס גם בסגרים הקודמים וגם בשלושה ימים האלו לא חשבת עליי בכלל. פשוט המחשבות עליי הונחו בצד...

ככה זה מרגיש ולדעתי אני גם צודקת. הרי זה גל שבא והולך....

ולי? לי מגיע יותר

מגיע לי שיחשבו עליי גם כשזה לא נוח ולא מתאים.

מגיע לי להרגיש שאוהבים אותי ורוצים בי.

ואתה, לא יכול לתת לי את לצערי.

כשאתה במצבי קיצון...אני לא שם במחשבות שלך וזה בסדר אני יודעת ותמיד ידעתי איפה אני נמצאת.

ואנחנו עכשיו לקראת סגר נוסף...ואני יודעת שזה מה שיהיה. אתה תנתנק ממני שוב.

אבל הלב שלי לא עומד בזה...זה פוגע בי, מאוד.

לא רוצה להיות במקום הזה שוב. לא רוצה לחכות לטיפת יחס. לא רוצה להתחיל לחשוב אם אתה חושב עליי בכלל ומה אני בכלל בשבילך...

לא מגיע לי להיות במקום הזה....

וקשה לי לשחרר אותך, אותנו...הלב שלי נקרע.

אני יודעת שאתה גם לא תילחם ולא תבטיח לי הבטחות שלא תוכל לקיים.

ובכל גל שעברת, אני חיכיתי לך, רציתי אותך (עדיין, מאוד), נלחמתי במחשבות, נלחמתי בכאב...

אבל שוב...זה לא מגיע לי...

מבחינתי הפגישה הבאה אם תחליט שתתקיים, תתקיים. אבל זו תהיה פגישת פרידה...

אם כל הכאב, אני מרגישה שאני צריכה לשחרר אותך.

 

 

לפני שאמשיך את סיפורי הייתי רוצה לתת קצת רקע עליי ועל הסיטואציה.

 

אני אוהבת השפלות. השפלות מנטליות. השפלות גופניות. אוהבת להרגיש עפר ואפר למולו. למה? לא יודעת. 

 אני אישה מכובדת שבכל מקום בו אני נוכחת רוכשים לי כבוד על מי שאני ועל מה שאני.

ובחדרי חדרים אוהבת את עצמי כנועה ומושלפת. אפס אפסים.

ואין דומה להרגשת הסיפוק לאחר מכן שהוא אוסף אותי אליו.

גאה ומרוצה. גאה בכלבה שאני עבורו.

 

כשהשיחות בין שלושתינו עלו שלב והבנתי שאיתה אני רוצה שזה יתממש.

ביקשתי. ביקשתי שיתאכזר אליי. שלא ירחם.

רציתי להרגיש פצועה. רציתי להרגיש את הקנאה. רציתי להרגיש כמה אני אוהבת אותו.

ביקשתי את זה. דרשתי את זה ממנו.

רציתי להיות לו לכלבה המאולפת ביותר, הכנועה ביותר. רציתי שהיא גם תתגאה.

אני רציתי בזה!

 

ועכשיו לחלק ב'....

 

מהרגע שגמרתי משהו בי נפתח, השתחרר.

כל הלחץ, הקנאה והחרדה יצאו ממני באותה הנשימה שגמרתי והיא הסתכלה.

ראתה אותי בשיא שלי...

 

היא ניגשת ומוצצת לך. מנקה את כל המיצים שלי מהזין שלך. אתה מתענג ממנה.

אני ניגשת אליה, רוצה לעזור לה.

אוספת בעדינות את שערה. ככה שיהיה לה קל יותר.

אתה מבקש ממנה להתקרב לדופן המיטה ואתה נעמד ומזיין לה את הפה.

אני נפעמת מהעוצמה שלה, מהיכולת שלה.

היא לרגע לא מוציאה אותו מהפה שלה.

ואז לראשונה רואה איך אתה גומר על אחרת.

רואה איך זה נראה מהצד לקבל את הזרע שלך.

אני מתקרבת ואומרת לה....

"את יודעת מה הוא הכי אוהב?"

ומיד מנגבת את הזרע על האצבע שלי רושמת לה על המצח "זונה" עם הזרע שלך...

אתה מאשר לי ללקק את הזרע מפניה.

ובעדינות מהוססת כך אני עושה.

פנים כל כך רכות וענוגות.

ועכשיו תורה לגמור...

אתה נשכב לידה. דוחף אצבעות.

אני שוכבת בצד מתאוששת מהגמירה שלי, מבחינה שיש מראה בתקרה.

רואה ממבט על את שלושתינו. אותי שוכבת מסופקת ואותך מענג את הזונה החדשה. מוצץ לה את הפטמות.

מגכחת לעצמי בראש... וואי וואי איפה אני נמצאת.

אתה מגמיר אותה.

ואני מסתכלת עליה, כמה עונג יש בפנים שלה.

כמה שלמות יש באישה מסופקת.

 

היא שמה יד על צווארי ומחבקת אותי צמוד.

מבטים נפגשים. מבוכה. סיפוק. אושר.

באותו הרגע אני מבינה שבחרנו נכון.

שבחרנו בה.

אתה לפתע נשכב על שנינו...שלושתינו מתחילים לצחקק...

 

נתת לה לעבוד קשה. היא מתפלאת איך נשאר עליי האיפור ועליה לא....

 

אבל לא סיימת איתנו...ממשיכים לסיבוב שני.

הפעם אני מול המראה ואתה מזיין אותי בדוגי חזק. אני לא מסתכלת. אבל מרגישה את מבטה.

לפתע אני שומעת אותה...

"תרימי את המבט שלך, תסתכלי על עצמך, תראי למה הפכת"

הגוף מתחיל לבעור. אוחזת בסדין.

"תראי מה אנחנו עושים לך פה"

נהנת לשמוע שגם היא משפילה אותי.

ואני זזה בטירוף חושים על הזין שלך.

"היא יכולה להצליף בי?" אני שואלת אותך.

מרגישה שאני זקוקה גם לכאב.

אתה מסכים. ואני מקבלת סטירונת עדינה כזאת.

נו מה אני יעשה..נסתפק בזה.

בין לבין אתה יוצא ממני ונותן לה למצוץ ואז חוזר לתוכי 

אני מבקשת לרכב עלייך.

אתה מסכים ונשכב.

והיא...היא לא מרפה מהזין היפה שלך...

אני מצטרפת ומללקת לך את הביצים, מחכה שהיא תפנה את הזין שאוכל לרכב.

וכשהוא מתפנה מיד אני רוכבת. הפעם היא קרובה לראשך. רואה אותי פנים מול פנים.

אני מיד מרגישה שאני רוצה לגמור, כמובן מבקשת את אישורך.

אני מרגישה נועזת ומבקשת לנשק אותה בזמן שאני גומרת.

אני מרגישה את הגמירה עולה ומגיעה. מקרבת אליה את שפתיי. מנשקת בהססנות. שפתיים כל כך רכות, עדינות.

ואני גומרת...מעבירה לה את הגמירה שלי בנשיקה.

רגע כל כך עוצמתי. 

אני מתפרקת עלייך בבכי. אתה מחבק והיא מלטפת.

אני קמה לשתות להרגיע בי את הריגוש וכשאני חוזרת למיטה היא שוב משוויצה ביכולות המציצה האדירות שלה.

 

אתה מוריד לה מהצוואר את החגורה ומתחיל להצליף בה בעוצמה בחזה.

מעניש אותה על זה שהיא ניסתה לקלקל אותי.

 

"ככה אתה אוהב אותן? לא מתמרדות לא מאתגרות?" היא מתגרה בך.

היא אוהבת את הכאב. היא רוצה אותו חזק.

"היא בדיוק מה שאני לא רוצה להיות" היא ממשיכה.

אני עוצמת עיניים ויודעת שככה אדוני אוהב אותי. שפוטה וכנועה.

שומעת אותך ממשיך להצליף בה.

בכל הצלפה שהיא מקבלת הגוף שלי קופץ.

 

היא נשכבת ואתה מחזיר את הזין שלך לפה שלה. אהבת אותו מאוד.

וככה צריך להיות...הזין שלך צריך לקבל טיפול.

ואם לא ממני, אז ממנה...

היא בהחלט ראויה לזין שלך!

 

טלפון הצימר מצלצל...צריך לפנות.

עוצרים את כל הלהט ברגע. 

מרגישה איך כל הלהט נשאב מתוכי.

מתארגנים לצאת. ניגשת לחבק אותה להודות לה על זה שהיא הצליחה.

הצליחה לעזור לי להתגבר על הבושה. הצליחה לעזור לי לממש לך פנטזיה. הצליחה להיות המושלמת עבורנו.

פשוט הצליחה.

 

אנחנו נפרדים ואתה שולח לי מיקום.

החלטנו מראש שניפגש אחרי...ידעת שאהיה זקוקה לך אחר כך.

נכנסת לרכב שלך ושופכת הכל. בוכה וצוחקת מוציאה ממני את כל התחושות שנאגרו בתוכי.

אתה מבין שאני לא זקוקה לחיבוק, לא זקוקה למגע. זקוקה לשפוך. 

מוציאה ממני את כל החשש שנבנה, את כל ההתרגשות...

ואתה שם אדוני, יושב מקשיב לי ואומר לי את המילים הנכונות את כל המילים הנכונות.

 

אנחנו בעיר אחרת אז זו הזדמנות לשבת לאכול יחד בלי שאף אחד יכיר אותנו.

יוצאים מהרכב לכיוון המסעדה ואתה שולח לי יד...דבר כל כך פעוט אבל כל כך עוצמתי בקשר סודי. היכולת ללכת יד ביד ברחוב.

לשבת יחד במסעדה. לצחוק. לדבר. לאכול.

 

רגעים שלנצח יהיו חקוקים בי.

 

וכבר אמרתי שאני זונה חזירה לא??

וכבר הדגשתי שהרגשתי שלא קיבלתי אותך מספיק.

אז מה עושה זונה כזו!?

משדלת לעוד סיבוב.

אני!!! הבן אדם הכי מובך בעולם מוצאת את עצמי משכנעת אותך לזיין אותי ברכב....

אתה מוצא חניה האומנם נידחת וריקה אך צמודה לכביש שמידי פעם יש אנשים שעוברים...

אני כבר במושב האחורי הורדתי תחתון...אתה עובר גם מהוסס, מביט מהחלון לראות שאין אף אחד.

אבל אני? אני כבר לא רואה בעיניים. הזין שלך עמוק בפה שלי.

הזין שלך עכשיו שלי, רק שלי!

 

אני עולה עלייך. רוכבת. תופסת את הפנים שלך ושואלת "מי הזונה שלך?"

-"את"

-"למי הזין הזה שייך?"

-"לך"

אתה רוצה להתפוצץ ומכין אותי שאתה בדרך לגמור. זה מגביר אצלי את ההנאה.

אתה גומר בתוכי ואני מיד אחרייך....

 

תודה לך אדוני על הכל. אף אחד לא יכול להבין מה העוצמה שיש ביננו. אף אחד לא יכול לשפוט. 

 

ולך חד קרן מיוחדת שאת, תודה על הדאגה שלך. תודה שהסכמת. תודה על מי שהיית עבורי ועבור אדוני♥️

 

ההחלטה לצרף מישהי הגיע כבדרך אגב. מעולם לא היית חושב להציע לי זאת. אני יזמתי זאת. מתוך הרצון לשמר אותך קרוב אליי, לתת לך את תחושת הסיפוק. להגשים לך פנטזיה. לשחרר את הצייד שבך על מנת שתחזור לזרועותיי בחזרה.

 

אני מוכנה לתת עבורך הכל, גם במחיר פגיעה בי. יש שירימו גבה, יש שישפטו.

אבל זאת אני. 

ואני, כל כולי שלך.

שלושה חודשים של ציפייה ממושכת של הכנה נפשית הגיעו לקיצם והרגע המיוחל הגיע.

לא יכולה לתאר את רמת ההתרגשות והחשש.

הלב במשך כל היום בהיי של רכבת הרים.

מערבולת של תחושות שבאות ומשתנות.

 

מאפשרת לכם להפגש קצת לפני שתוכלו לגשש ולהכיר אחד את השניה פנים מול פנים.

רק המחשבה על זה קרעה את ליבי... אבל מבינה שגם היא זקוקה לזה. 

אז שיחררתי.

מגיעה אליכם, רועדת בכל הגוף. מרגישה את המבוכה בין שלושתינו.

רואה בזווית העין שאתה מתקרב אליה, אני מרכינה מבט.

לפתע אתה אומר לה..."אמרתי לך שאני הופך לרע"

המילים שאמרת לי בפגישתנו הראשונה...

הלב נחמץ.

מבינה שהגיע הרגע בו אני צריכה לרדת על ברכיי.

"את רואה אותה?" אתה מצביע עליי ומסמן לה לרדת על הברכיים

היא מהססת אך נעמדת לידי.

אני עם ראשי מורכן, אני מרגישה שהיא מחפשת את מבטי.

אני מביטה בה. מבט חודר, פולשני. אני זוכרת שהחמאתי לה ואז אני מתנתקת.

אני לא שם באמת. 

שומעת אותך מצליף לה על החזה.

ההצלפות ששייכות לי, הופכות עכשיו לשלה.

שומעת אותה נאנקת מהכאב.

הכאב שאמור להיות שלי.

משהו בי רוצה לזעוק, להתנגד להכל. רוצה שהעוצמה שלך תופנה אליי.

אך אני נותרת שם דום. ראש מורכן. שומעת אותה נאנקת. שומעת אותך פונה אליה.

והלב נחמץ.

"ומה עושים עכשיו זונה?" לרגע אני לא מבינה למי אתה פונה, הרי עכשיו גם היא הזונה שלך. אתה שואל שוב ואני מבינה שפנית אליי.

אני ניגשת אל הנעל שלך, חולצת אותה, מפשילה את הגרב ומתחילה ללקק לך את האצבעות והיא מיד אחרי עם הרגל השניה.

מתה מפחד מלהרים את ראשי ולפגוש את מבטך.

אך המבט שלך הוא הדבר אותו אני הכי חושקת. אני לא מסוגלת עוד להסתכל מטה.

אני מרימה ראשי ורואה אותך עם ראש מוטה מעלה, מסופק משני הזונות שלרגלייך.

הלב שוב נחמץ.

 

אתה רוצה להתגאות בי לפניה. הופך אותי לשולחן. יורק על פניי. אומר לה לזרוק לי עצם שאני צריכה לאסוף עם הפה. משפיל אותי. אך לא מצליף בי. לא נוגע בגופי.

אתה עסוק בלהצליף בזונה החדשה והסוררת.

ואני...עם ראשי מורכן מקבלת הכל בהכנעה.

הכנעה מלאה. 

מידי פעם מתגנבות דמעות ואני עוצרת אותן.

ואז אני מקבלת פרס, אני זאת שמותר לה לפתוח לך את המכנס.

היא עוזרת לי. אני מוציאה אותו מהתחתון ומיד מקרבת לפי.

סטירה. אסור היה לי לנסות.

אתה מפנה אותו לכיוונה והיא....היא... בשניה כל הזין שלך בפה שלה.

אני לא מסתכלת ישירות אלא בזווית העין.

היא ברגע בולעת אותך. מלקקת, מתענגת, נחנקת.

היא לא מוציאה אותו מהפה שלה.

כל הזין שלך עמוק בתוך הגרון שלה.

שומעת שהיא נחנקת, אבל היא ממשיכה.

אתה מטה את ראשי ואני מתחילה ללקק לך את הביצים.

ואני והיא מענגות אותך. מידי פעם מרגישה את השפתיים שלה. רכות כל כך. תחושה זרה לי תחושה שאני לא רגילה לה.

 

אתה מצווה עלינו לעלות על ארבע למיטה. אחת ליד השניה. גוף צמוד לגוף.

ושוב אתה מכה בה חזק. אני לא מוצאת את עצמי. מקנאה בתוכי שאני לא זו שמקבלת אותן. שומעת את כאבה ומיד ניגשת ללטף אותה במקום בו היכת.

היא לבנה כל כך. רואה איך הישבן שלה מאדים.

והלב נחמץ.

אתה רוצה לזיין את הזונה החדשה ומוציא קונדום.

מנסה לעזור לך ללבוש אותו. פעם ראשונה שאני מתעסקת עם קונדום.

אתה מזיין אותי בדוגי. והיא כמו כלבה טובה נאנחת וגונחת.

שוב היא מחפשת את המבט שלי.

אני אוזרת אומץ מיישרת אליה את מבטי ושואלת אותה

"את נהנת מהזין הזה?"

והיא כמובן עונה שכן.

אתה ממשיך ואני שצמודה אליה מרגישה כל דחיפה שלך בתוכה.

מרגישה ומשהו בי כבה ומתחיל להסגר בתוכי.

אני לא לוחמנית, מעולם לא הייתי.

אני גם רוצה לתת לה הרגשה טובה שהיא לא רק אורחת.

אבל יודעת שגם תורי יגיע.

וזה לא מאחר לבוא. אתה שם לה את הגאג שרכשת עבורי וקושר לה את הידיים. 

שמא היא תרצה לגעת בעצמה.

מצליף לה בחוזקה בחזה. ללא הפסקה.

איזה כוחות יש לה אני חושבת לעצמי.

כמה סמליות יש באקטים הללו. גאג, הצלפות, המילים....

זה הזכיר לי רגעים שלנו, בהם הרגשתי מיוחדת. הכי מיוחדת.

וכשאני רואה אותך ככה איתה עולה בי התחושה שאין בי שום דבר מיוחד...אני רק עוד זונה....

הרי בוודאי עשית ואמרת את הדברים הללו לפניי ותעשה גם אחריי.

אבל לעולם אני ארגיש שהייתי בהם הכי מיוחדת, הכי שלך, הכי אחרת, הכי שונה...

אף אחת לא יכולה לקחת את זה ממני.

 

ואז תורי המיוחל הגיע. אתה מזיין אותי בדוגי שראשי מוכן עליה.

אני נרגעת. אתה שלי סוף סוף. בתוכי.

מרגישה שאני נפתחת לאט לאט. מצליחה לשחרר את התחושות שבי.

ראשי מורכן עליה. ובכל תנועה שלך ראשי נחבט בה.

אני מיד מתנצלת אם אני מכאיבה לה.

אבל נראה שהיא אוהבת את זה. נהנת לראות אותי כך.

 

ואז אני עוברת לרכב עלייך...יד אחת שלך מונחת על המיטה והיא רוכבת עליה ואני על הזין שלך.

מבקשת את אישורך לגמור.

ובלי חששות, בלי מחסומים.

אני גונחת את נשמתי וגומרת על הזין שלך.

הזין שאני כל כך אוהבת♥️

 

 

ככה הרגשתי איתך עד עכשיו,

אבל לאט לאט ההרגשה הזו יורדת ודועכת אצלי....

תמיד אמרת שאני הכי מיוחדת שהייתה לך ולראייה אורך וטיב הקשר ביננו.

אני לעומתך לא חוויתי קשרים, בעלי היה הגבר היחידי לפנייך, אז אין לי למה להשוות.

לך יש, חווית, ניסית...

ובאמת הרגשתי כל כך מיוחדת וכל כך שונה...

ובאמת...נתתי לך את כל כולי, כל נים ונים בגוף שלי זועק אלייך, הראש עסוק רק בך...

והלב, הלב שלי חשוף ומונח בין ידייך.

 

כעת אנחנו לקראת מימוש הפנטזיה שלך.

שלישיה.

2 נשלטות תחת שליטתך...

השיחות בין שלושתינו מתלהטות. 

ואתה...אתה...אתה קורא לה זונה שלי, משתף כמה שאתה רוצה להרגיש את הרטיבות שלה.

מספר מה היית מדמיין לעשות לה.

דברים שעשית איתי. רגעים שחווינו יחד.

 

ואני מבינה שלא כך, אני לא מיוחדת.

אלו דברים שגם עשית עם אחרות לפניי ותעשה גם איתה ועם אחרות אחריי.

אבל...הרגשתי ברגעים האלה הכי מיוחדת, כל כך מיוחדת, עוצמתית, כל יכולה, שלך...

הרגשתי כל כך שלך...

 

ועכשיו היא הופכת לשלך.. 

לא יודעת למה יש לי קטע מפגר כזה מידי פעם לשאול אותו שאלות מטומטמות.

שאלות שמכניסות לפינה.

כנראה מחוסר הביטחון שלי.

הרי אני יודעת את מקומי. אני יודעת שהוא לא אוהב אותי ובכל זאת...

ובכל זאת מחפשת את ממנו את המילים. לא רוצה להרגיש רק צעצוע שמשחקים איתו כשרוצים.

וכן, אני יודעת שלא הכל פה לנצח.

זין על הנצח הזה.

לא צריכה נצח איתו.

רוצה להרגיש מיוחדת, שהוא רואה אותי, שהוא רואה כל מה שאני עושה עבורו...

אבל כנראה שזו הטעות שלי.

הטעות שלי שהתמסרתי ככה ונתתי את כל כל כולי לאדם שלא אוהב אותי.

 

 

 

לכל פגישה שלך אני מגיעה מוכנה לאנאלי, ליתר ביטחון. לא יודעת איזה ג'ננה תקפוץ עלייך וכמובן שאני לא רוצה להיות בסיטואציה בה אני מסרבת למשהו שדרשת.

הרי זה ייעודי...לרצות אותך...

 

לא ידעת על זה בכלל, עד שבאחת השיחות האחרונות שלנו אמרתי לך שאני מגיעה מוכנה תמיד.

 

אמרת שתיקח את זה לתשומת ליבך... וזה כמובן לא איחר להגיע.

 

פעם שניה שאתה מזיין אותי באנאלי, פאק שזה כואב.

הכי כואב שיש, לא משנה כמה אתה עדין.

כאב שאי אפשר לשאת.

אבל אני לא מוותרת, צועקת את נשמתי, אוחזת בסדין, מנסה לסתום לעצמי את הפה על ידי כך שאני נושכת את היד שלי...

עד שסוף סוף משהו משתחרר ואתה בתוכי לגמרי.

מזיין אותי לאט ובעדינות...בכל זאת רק פעם שניה. אתה אומר לי כמה שאתה אוהב לזיין אותי בחור הבתולי שלי. כמה שאתה אוהב ששלושת החורים שלי שייכים וזמינים לך.

ובראשי עוברת במחשבה שהם שלך מתי שרק תחפוץ, מתי שרק תרצה וכמה שתרצה.

כל כולי שלך...

 

אתה מסיים לטפל בחור הצר שלי ואז ניגש במהירות למקלחת.

חשבתי שאני מתה...אני מלוכלכת??? 

אני מתה מבושה, תופסת את הפנים שלי. בוכה. בוכה את נשמתי, מתקפלת בתוך עצמי.

אוי הבושה...איך לי זה קרה??? לי???? הרגשתי שבא לי למות. רציתי שהאדמה תבלע אותי.

אתה מגיע, מנסה להרגיע...

- "את לא היית מלוכלכלת"

-"אז למה הלכת קיבינאט לשטוף!?!?!?"

אני אפילו לא מעיזה להסתכל עלייך מעוצמת הבושה.

-" כי רציתי לשמור על הגיינה"

-"פעם שעברה לא שטפת..." ואני ממשיכה לבכות את נשמתי, מרגישה כל כך קטנה, כל כך מושפלת.

 

אתה נוטש את עמדת השולט, ער למבוכה ולמצוקה שלי ואתה מחבק אותי חזק עוטף אותי בזרועותייך החזקות, קורא בשמי(דבר שלא קורה, לרוב זה כלבה, זונה וכו...) מנסה להרגיע...להסביר לי שבאמת לא הייתי מלוכלכלת. 

אני מצליחה להרגע...מנסה להסית את מחשבות המבוכה מראשי.

 

כשאני כבר רגועה, אתה חוזר למוד האכזרי שלך. אוהבת שאתה ער לסיטואציה ויודע מתי זה נכון להיות רך ומתי קשוח. זו הגדולה שלך...

האכזריות אל מול הרכות.

אחרי תחנונים אתה מאפשר לי לרכב עלייך.

מתה על זה. החזה שלי מונח על שלך. מרגישה כל כך קרובה אלייך ככה.

בקלות אני גומרת איתך ככה ואני לא רוצה שהרגע הזה יגמר.

אז כשאני מרגישה שהגוף רוצה לגמור אני עוצרת. כל תנועה מעוררת בי את הרצון לגמור וכשאני מרגישה שאני לא עומדת בזה אני מבקשת את אישורך.

אבל אתה מסרב 

עוצרת.

מתאפקת

ממשיכה לרכב

עולה התחושה

שואלת שוב

אתה מסרב

עוצרת

מתאפקת

"תקומי ממני" אתה אומר...

אני מתעלמת ממשיכה לנוע

שוב הגוף רוצה לגמור

עוצרת

-"אתה באמת רוצה שאני אקום?"

-" כן זונה...תקומי ותלכי ללקק לי את כפות הרגליים"

אני מתמהמהת, לא מצליחה לקום ממך. לא רוצה לקום ממך. לא רוצה להוציא את הזין שלך מתוכי.

 

אני מסתכלת עלייך...אתה רציני, אני צריכה לקום.

מרימה את עצמי ממך, לא יכולה לתאר את התחושה. הרגשתי שנשאבתי, הרגשתי את הניתוק, הרגשתי כמה הגוף לא רוצה בזה.

הרגשתי את כל תחושת העונג נעצרת, בבת אחת. 

אבל זה לא משנה לי, אני לשירותך ובשליטתך.

הגמירה שלי שייכת לך, הגוף שלי שייך לך.

 

ניגשת לכפות רגלייך, סף החרמנות שלי בשיאו. מלקקת אותן בטירוף. הגוף שלי רק רוצה אותך שוב בתוכי.

"תעלי עם הלשון לכיוון הזין" אתה מצווה וכך אני עושה וניגשת לטפל בזין שלך שאני כל כך רוצה בתוכי.

מקבלת אישור לעלות, ברגע אני מרגישה שאני יכולה לגמור אז אני זזה עליו באיטיות. רוצה שנגיע לזה יחד.

הגוף באקסטזה ואני מבקשת אישור, אתה מסכים ואומר לי שגם אתה מוכן.

אני מנסה להתאפק עוד קצת אבל לא מצליחה.

אני גומרת את נשמתי מהזין שלך ואתה ממש כמה שניות אחריי.

אוחחחח...הפנים שלך כשאתה גומר, הדבר הכי מענג שיש.

רוכבת עלייך עוד קצת וניגשת ללקק את השאריות שנותרו על הזין שלך...

ליקוק עדין, נשיקות קטנות...אוהבת להמשיך לענג את הזין שלך ברכות אחרי שגמרת.

אוהבת להרגיש אותו מתחיל לרדת כשאני מלקקת אותו.

ואתה נהנה מזה, רואה את ענייך עצומות. ראשך מוסת כלפי מעלה. מתמסר לתחושה של הלשון והשפתיים שלי.

וכשאני מרגישה שעשיתי את שלי אני שואלת "אפשר להניח עלייך ראש אדוני?"

אתה מסכים ואני כבר שכובה לידך...

 

"באמת הייתי נקייה!?!" אני שואלת כי הבושה לא מרפה ממני.

"נשבע לך"

 

לא עוד אנאלי😕😕