יום כיפור כבר ממש כאן. כיפור שני בחיי שאליו אני נכנסת בידיעה שאשוב ואחטא.
כיפור שני בחיי בו אני יודעת ממי אני צריכה לבקש סליחה.
מבעלי, מילדיי, ממשפחתי ומעצמי.
איבדתי את עצמי לדעת.
לא רק שבגדתי באמון של אהוביי (ועדיין בוגדת)...
אני מוסרת את נשמתי, גופי, מוחי וליבי לאחר.
הלב שלי שייך למישהו אחר. כל כולי שייכת למישהו אחר.
בימים האלה אני מסתכלת עליהם ופשוט כועסת על עצמי שנכנסתי לזה.
זה הבית שלי, הבית שבניתי בעמל ואהבה רבים.
אני בוגדת בבית שלי. אני מגדלת את ילדי על ערכים.
ערכים שאני רומסת אותם יום יום כבר יותר משנה וחצי.
ובכל זאת אני יודעת שאשוב לחטוא.
החטא שלי הוא גם האושר שלי.
החטא שלי הוא הניצוץ בחיי.
החטא שלי מעלה בי חיים.
החטא שלי מחזיר אותי לחיים.
החטא שלי הוא השפיות שלי.
החטא שלי הוא השחרור שלי.
החטא שלי הוא הלב שלי.
החטא שלי הוא הסוד שלי.
החטא שלי הוא שלראשונה שמתי את עצמי בראש סדר העדיפיות.
החטא שלי הוא שלראשונה אני עושה משהוא שעושה לי כל כך טוב.
החטא שלי הוא אתה.
ועם הרגשת האשם...אני רוצה אותך.
אני רוצה וזקוקה להמשיך לחיות בחטא.
אז אני יודעת שגם השנה.
אחטא ואשוב❤️🩹
