מעולם לא היה לי קשה לרשום פוסט כמו את הפוסט הזה. לקח לי כמה ימים לכתוב אותו.
קשה המחשבה שאני באמת מוכנה לעשות הכל עבור מישהו שהרים ידיים מישהו שלא רוצה בי כפי שאני רוצה בו.
ושוב...אני לא מתנצלת על מי שאני ועל מה שאני אוהבת.
חלק ב' בראבק❤️
שום דבר לא הכין אותי למה שתיתן לי ללקק מהקערה.
אני על ארבע ראשי מורכן ומביט בקערה, אתה מרים אותה ויורק לתוכה 2 יריקות.
אני מתאבנת...מסתכלת בקערה שמונחת מולי ובאיטיות מוציאה את לשוני ומלקקת את הרוק שהותרת שם.
זה מר נורא...מוזר הרי כשאנחנו מתנשקים זה כל כך מתוק.
"סיימתי, אדוני" אני אומרת ואתה מרים אותה ויורק בה בשנית והפעם שלוש יריקות.
קשה לתאר במילים את תחושת ההשפלה.
אתה בוחן אותי? אתה רוצה להשפיל אותי עד כדי כך? הרי אתה יודע שאני יעשה הכל והרי זה מפגש פרידה.
מניחה את כל המחשבות האלה בצד.
מתמסרת אלייך כמו תמיד.
הרי אני מרגישה כל כך שלך.
מרגישה במקום שנכון לי אני אוהבת להיות במקום הנמוך הזה מולך ואני מלקקת את הקערה עד הסוף.
זה היה הסשן הכי ארוך שהיה לנו עד לרגע שבו אתה מסכים לזיין אותי. סשן בו השדים והפחדים שלי היו חזקים מתמיד. סשן בו ממש נלחמתי להסתיר אותם.
עוברים למיטה, תנוחת דוגי...חשבתי שהנחמה תגיע מהר אבל אתה ממשיך להתעלל בי.
מכניס אליי רק את קצה הזין שלך.
אני מתחרפנת. רוצה אותך בתוכי. מתחננת. זועקת.
"תכניס אותו בבקשה"
רוצה להרגיש אותך חזק בתוכי. יודעת שזה יהיה המרגוע שלי.
אתה מכניס קצת ויוצא וכך שוב ושוב.
אני מנסה לדחוף את עצמי על מנת שהוא יחדור אליי.
לבסוף מצליחה.
אתה סוף סוף מזיין אותי.
הכימייה המטורפת ביננו נותרת כפי שהייתה תמיד. למרות השבוע הקשה שעבר עלינו שנינו חרמנים בטירוף.
היה בי חשש שמשהו ירד בפגישה הזו, שזה לא יהיה עוצמתי כבעבר.
אני רגועה ומחליטה לא לעלות את נושא הפרידה.
רוצה להשאר עם טעם טוב בפה.
משך הפגישה עובר כפי שהיה תמיד בפגישות הקודמות.
שליטה, התמסרות, סקס אלוהי, גמירות אדירות, חברות טובה, צחוקים, ליטופים, פינוקים...
בראשי עוברת במחשבה האם גם אתה חושב כמוני?
האם גם אתה חושב שאנחנו עדיין נכונים אחד לשניה?
שעוד לא באמת סיימנו?
"החלק הקשה עוד לפנייך" אתה אומר לי.
"תתפשטי ותכנסי לג'קוזי"....
יודעת מה הולך להגיע. שוב שואלת את עצמי איך אתה מסוגל לדרוש ממני התמסרות כזו בשלב כזה.
אני שלא יודעת אחרת ולא רוצה לסרב לך נכנסת לג'קוזי.
זרם של שתן שוטף אותי. את הגוף שלי. את החזה שלי. את הפנים שלי. את השיער שלי.
מתמסרת לתחושה, לריח, לחמימות.
כל גופי זועק "אני שלך, אני פאקינג שלךךךךךך".
אתה מסיים.
אני מתפרקת על דופן הג'קוזי...הכל יוצא ממני.
בכי שהיה בי עצור. דמעות שרק חיכו לצאת.
ואתה עם החמלה שכל כך מעצבנת אותי באותו רגע ניגש אליי עם השמפו ועוזר לי להתנקות.
אני מסרבת. רוצה לבד. לא רוצה אותך לידי כרגע.
עוצמת הרגשות שבי ענקית.
"בואי למיטה, את זקוקה לחיבוק" אתה אומר לי.
"לא רוצה חיבוק" אני אומרת בדמעות.
אנחנו נשכבים אחד מול השניה.
ואני בדמעות מדברת אלייך.
מספרת על הקושי של הגעה לפגישה, הקושי של הימים האחרונים.
מתפרקת לך בידיים ואתה קשוב אליי.
" איך היית מסוגל לדרוש ממני את כל זה בפגישה האחרונה?"אני שואלת בכאב.
"מי אמר שזו הפגישה האחרונה?" אתה עונה לי.
הניצוץ חוזר לעיני, הלב מתמלא בהבנה שכל ההתמסרות הזו היא לא הייתה משחק עבורך.
אני עדיין שלך אדוני❤️
