נרות זה דבר רומנטי. גם בסשן מסתבר.
אני אוהבת נרות. אני אוהבת סשן עם נרות.
(שונאת את המילה סשן...אבל אין לי מילה אחרת להשתמש בה...)
ידעתי שיהיו נרות כשניפגש.
גם חגיגות מאוחרות של היומולדת שלי, גם חגיגות חנוכה באיחור וגם ידעתי שתרצה לתת לי משהו שאני אוהבת. נרות.
אני על המיטה על ארבע. מחכה.
אתה מתארגן לך עם הנרות, אני מתאפקת לא להציץ. קשה לי נורא. הסקרנות אוכלת אותי. הורגת אותי.
הכל שקט מסביב, שומעת אותך מתעסק.
קשה לי לחכות, אני חסרת סבלנות.
וכיאה לכלבה לא מאופקת אני מציצה מידי פעם.
רואה אותך עירום, חתיך, גברי. רואה איך אתה מדליק את הנרות הצבעוניים ומעמיד אותם כדי שיהיו מוכנים.
ואני נדלקת בתוכי.
כל שניה של ציפייה ושל המתנה מגבירים אצלי את הרטיבות.
"היום אני אצייר עלייך"
אני שותקת, מראה איפוק.
הראש צועק מפנים " תצייייייר עלייייייי כברררררר, תיגעעעעע בי כבר".
יש לי הרגשה שאתה שם לב שאני מתאפקת שאתה שם לב שאני משתוקקת ואתה עושה לאט בכוונה.
אתה חודר אליי באיטיות. מתה על החדירה הראשונית. כזו חלקה מרמת הרטיבות שלי.
אין כמו התחושה הזו.
אתה מתחיל לזיין אותי לאט, גופי מתמסר אלייך.
אתה מתחיל לטפטף. לאט. מגבוה. מרגישה את טיפות השעווה שורפות ומתגלצות להן על הגוף.
שורף...
אתה עדיין בתוכי, מזיין אותי לאט ושורף אותי. שורף אותי בנשמה.
אני מתענגת מהתחושה הזו, עוצמת עיניים, נושכת שפתיים....
אתה מקרב את הנר, מטפטף. זה שורף יותר.
וככל שזה קרוב השעווה נשארת לה רותחת על הגוף זמן רב יותר.
אתה מתחיל לרדת לאיזורים רגישים יותר.
אתה איטי ,מטפטף לאט לאט וזה מטריף יותר, שורף יותר.
הכל שקט מסביבנו, אפילו אני...גונחת לי בשקט ובהנאה.
נעה לי בעדינות על הזין האלוהיי שלך.
לא רוצה שהרגע הזה יגמר, רוצה לנצור אותו בתוכי, בגופי, בנשמתי....
"תסתובבי אליי"
אני מסתובבת ולמולי הזין שלך.
מיד מכניסה אותו לפי.
כלבה לא מאופקת אמרנו לא?
"אני הסכמתי לך?"
אני לא עונה. אבל מוציאה אותו מהפה.
אני לא יכולה שהוא מולי, חייבת לגעת, חייבת לנשק, חייבת ללקק.
אז אני משאירה את השפתיים עליו.
כל הזמן הזה אתה ממשיך עם הנרות.
בכל טיפת שעווה שנופלת עלי השפתיים שלי מתרחקות ממך. תחושת השריפה הזו על הגוף גורמת לי לקפוא. זה לא נשלט.
וכשהשריפה מפסיקה הפה שלי חוזר ישר אלייך.
וככה אני ואתה הלוך ושוב, בריקוד האש.
שפתיים נוגעות. טיפת שעווה. שריפה. מתרחקת. סופגת את הכאב. סופגת את התחושה. השריפה עוברת בהדרגה. אני חוזרת להניח עלייך את השפתיים.
תחושה ממכרת.
- "תתרוממי"
- "מה? על החזה?" אני אומרת בחשש.
- "כן כלבה"
- " אני יכולה לבחור את הנר האדום?"
אתה מרים את הנר האדום. עיני מתרוממות מסתכלות עליו.
אני רואה את טיפת השעווה מתחילה לנזול מהנר. רואה אותה נופלת.
עוקבת אחריה עד שהיא נופלת עליי.
מרגישה אותה שורפת לי את החזה, מתחילה לנזול. שריפה שמתקררת לאט לאט.
באותם רגעים אני מרגישה מאורת. הכי מוארת.
