"כמה פעמים גמרת בלי רשותי?" אתה שואל אותי.
אני על הרצפה, הברכיים כואבות לי.
שורפות לי ממה שעבר עליי עד עכשיו. מתחילה להרגיש באפיסת כוחות אבל אני לא מתארת לי מה הולך להגיע...
- "אני לא זוכרת" אני עונה.
- "היית חצופה ואת גם לא זוכרת? איזה זונה את?"
- "זונה מסריחה"
סטירה מצלצלת לפנים
-"איזה מספר את?"
-" אני זונה מספר 31"
-"יפה! ועכשיו את תאמרי לי 31 פעמים איזה זונה את...במילים שונות"
אתה מסמן לי להניח ראש על הרגל שלך, אני רואה איך אתה לוקח את כף העץ מרים אותה לכיוון ישבני, ואתה שואל "איזה זונה את?"
-"זונה מסריחה"
הצלפה חזקה לישבן.
-" יפה זה אחד...איזה זונה את?"
ידך מתרוממת בשנית
-"זונה חזירה"
הצלפה נוספת ואיתה הספירה.
-זונה מטונפת"
הצלפה וספירה.
הכאב משתק. והקור הופך אותו לצורם.
הראש מנסה לחשוב על מילים...הגוף מנסה לספוג את הכאב בגבורה. הדמעות זולגות אבל אני ממשיכה.
-"זונה שמנה"
הצלפה.
-"זונה רטובה"
הצלפה ענקית חותכת לי את העור.
-" לא טוב...זה לא מספיק משפיל."
וגם על הלא משפילות אני מקבלת הצלפות...
אני עוצרת. זקוקה להפוגה.
אתה מניח את ראשי על הרגל השניה שלך.
-"זונה מלוכלת"
-"זונה מזדיינת"
-"זונה בוגדת"
אני יורה את המילים ממני בקצב, לא מבינה איך בכלל אני מצליחה לחשוב.
והספירה ממשיכה. זה מרגיש כמו נצח.
אתה פתאום עוצר.
"תראי מה עשית?"
אני מרימה את הראש, הכף נשברה.
אני רואה איך היא הפכה למחודדת ואני מפחדת לקבל איתה ככה הצלפה.
"זה יפצע אותי ככה" אני אומרת.
אני רואה אותך מביט בכף השבורה בוחן אותה עד כמה היא מסוכנת.
אתה מניח אותה בצד ומוציא את החגורה.
פאקקק אני יודעת שזה הרבה יותר כואב....
"אני מאוד אהבתי את הכף הזאת"
הצלפה עם החגורה.
הגוף השתתק. אלוהים הכאב. אני לא יכולה לתאר אותו אפילו.
- " איזה זונה אתתתת!?!"
" זונה של סודנים"
הצלפה.
"זונה של ערבים"
הצלפה.
אני כבר לא מצליחה לעקוב ואני לא מבינה באיזה מספר אני אבל שומעת שאתה ממשיך לספור.
"זונה שרמוטה"
"זונה מריירת"
ואתה מגיע למספר 30.
"ועכשיו זונה...מספר 31...תחשבי טוב..."
הראש שלי מונח עלייך, מנסה לחשוב. לא עולה לי כלום.
מקבלת כמה הצלפות ברצף על השקט שלי...
"הזונה שתעשה הכל בשביל לקבל את הזין שלך"
הצלפה מפלצתית מפלחת את העור שלי...
ואתה סופר...
"מספר 31"
אני מורידה את ראשי לרצפה, לרגלייך. בוכה בשקט. באפיסת כוחות ואתה מלטף אותי מרים אותי לכיוון הזין שלך...
הפרס שלי, על הגבורה שלי.