שביל האורז.
אני נכנסת בדלת צועדת פנימה.
"מישהו הסכים לך לצעוד?" בעודך אומר לי זאת אני נופלת לברכיי, מקומי הראוי.
אתה תופס את פניי בחוזקה ושלוש סטירות מצלצלות מזעזעות אותי. על שלוש צעדים שעשיתי כשנכנסתי אלייך.
"מה את!?" אתה שואל.
"אני כלבה" אני עונה
עיני מסתכלות על המכנס שלך. אני רואה איך הזין שלך עומד מתחת. אתה מתגרה בי. בודק אותי. מקרב אותי לזין שלך, אך אני הבטחתי להיות כלבה טובה. אני עומדת שם על ארבע. מתאפקת.
אתה תופס אותי בשיער ומושך אותי לכיוון הספה.
אתה מתיישב ואני לרגלייך.
אתה מביט בי. בוחן אותי. ממיס אותי.
שולח ידיים לחזה שלי ובעוצמה צובט את פטמותיי.
"אני אוהב את האודם שלך" אתה אומר לי.
"התאמתי ללבוש, אני יכולה להוריד את השמלה שתראה מה לבשתי לכבודך?" אני אומרת ואז משוויצה גם בציפורניים הוורודות שלי.
"אני יגיד לך מתי להוריד" אתה אומר ומתחיל להפשיל את שמלתיי.
לבשתי טופ בצבע וורוד מרושת.
"אני וורודה כמה חזרזונה" אני מתלוצצת.
אתה מחייך. אתה כבר מכיר אותי ומתעלם מהשטויות שלי.
פנייך משתנות והחיוך הופך לרציני.
סטירה.
ועוד אחת לצד השני.
אני כבר מרימה ידי להגן על הפנים שלי.
"מה חשבת לעצמך? שלא תשלמי על מה שעשית?"
אני מתגרה, הרבה. אוהבת להתלוצץ...
ואני משלמת על כך...בגדול...
אתה מורה לי להתרחק ממך. אני מדדה לי ארבע למקום שבו אתה מסמן לי לעמוד.
כובד משקלי מראה אותותיו על ברכיי.
אתה שופך אורז על הרצפה ומסמן לי איתו שביל אלייך.
בקצה השביל אתה עומד לך, חתיך, יפה כל כך, כמעט שלי אבל עוד לא.
אתה מסמן לי להתקרב.
אני עושה צעד אחד, האורז ננעץ בברכי.
עוד צעד ואני מרגישה כמו שיניים קטנות ננעצות בי.
השילוב של הרצפה הקרה והקשה, משקל גופי והאורז...גורמים לי לכאב מציק ומייגע.
אני ממשיכה, נושכת שפתיים ומצליחה להגיע אלייך.
מריחה אותך, מריחה את הזין שלי, קרוב כל כך.
"את רוצה את הזין הזה נכון?" אתה שואל.
אני מהנהנת בהסכמה.
"את יכולה להוריד לי את המכנס והתחתון, אבל בלי ידיים" אתה מאשר שלי...
האורז עוד נעוץ בברכי אך איני מרגישה כבר את הכאב.
שמה ידי מאחורי הגב ובאיטיות אני מתחילה להפשיט אותך עם שיני, מפחדת לא להכאיב לך.
לרגע אני מועדת ומניחה ידי על הרצפה.
אתה חשבת שנעזרתי בידי בכדי להוריד.
"אני הסכמתי לך להשתמש בידיים זונה!?"
סטירה מצלצלת.
ממשיכה להפשיט אותך עם פי, לאט לאט הזין שלך מבצבץ לו.
כשהם מגיעים עם פי לרצפה אני בחינה ברגלייך ומיד מלקקת אותם.
אתה מרים את פניי לכיוון הזין שלך. הוא כל כך יפה. כל כך חזק.
אני נשארת מאופקת.
מבקשת ללקק אך אתה מסרב ורק מקרב אותו לפה שלי.
הגוף שלי זועק להכניס אותו, אך המוח עוצר. אני רוצה להיות לך כלבה טובה וממושמעת.
וככה אתה משחק בי, מתגרה בי עד שאני מקבלת אישור ללקק אותו.
אתה מצמיד אותי לקיר מזיין לי את הפה עד שלא נותר לי אוויר לנשום.
אתה מרים את כפות רגלייך מסמן לי לנקות אותם מהאורז שנדבק אליהן וכך אני עושה.
אתה עובר לספה ואני מנסה להדביק את הקצב אלייך.
מתחילה להרגיש באפיסת כוחות.
שוב מבטים משתלבים.
"את כזאת זונה מטונפת" אתה אומר לי.
סטירה ועוד אחת ואז עוד אחת.
חזקות, כאלו שמעיפות את פניי קיבינימאט.
בכל סטירה אני עוצרת שמה יד על הלחי, מעכלת את הכאב.
יריקה ואז סטירה נוספת.
וכשזו הגיעה, לא עמדתי בזה יותר.
השפלתי מבט בכדי שלא תראה את הדמעות.
שקט.
אני תוהה לעצמי אם אתה שם לב, מנסה לעצור את עצמי.
ליטוף.
"היית זונה טובה" אתה אומר ונותן לי להתרפק בבכי על הרגל שלך.
מצמיד את ראשי לזין שלך, נותן לי לטעום אותו, אתה כבר יודע שזה מה שמרגיע אותי.
אתה יודע כבר למה הכלבה שלך זקוקה.
לזין שלך.❤️