אתה מוליך אותי לכיוון המסדרון.
אני על ברכי מהלכת נזהרת לא לעבור על האורז ששפכת לפני כן על הרצפה.
לא רוצה להרגיש שוב את הכאב הזה בברכיי.
"את זוכרת איך עוברים את המסדרון הזה נכון זונה?"אתה שואל...
את התשובה אני יודעת, עם הזין בפה שלי.
שמה ידיים מאחורי גבי, הזין שלך בפי ואנחנו מתקדמים ככה צעד צעד.
מידי פעם עוצרת בשביל לנשום, לייצב את העמידה שלי.
והברכיים פועמות מכאב, כל פעם שאני חושבת שעצירה תקל על הכאב אני מבינה כמה זה רק מחמיר.
מגיעים לחדר, אך לא הבאנו את הסדין...
"תלכי להביא אותו זונה" אתה מצווה עליי.
מתחילה לצעוד על ארבע, הכאב בברכיים חזק מנשוא. אני עוצרת ומתסכלת על הדרך שיש לי לעשות. היא ארוכה. אני יודעת שיכאב.
אתה יודע גם, אתה רוצה להקל עליי.
"תלכי על הרגליים אבל בכריעה" אני שומעת אותך אומר לי.
המוח שלי מצווה עליי אחרת, אני כלבה לא?
אני כלבה שרוצה להיות הכלבה הכי טובה.
הכי טובה.
ממשיכה במהירות על ברכיי, מתעלמת מהכאב, מפטרלת בין גרגירי האורז...
וחושבת לעצמי OMG בטח איך אני נראית ככה עם כל השומנים שלי...
מגיעה לשקית, עוצרת שוב, נחה, מלטפת את הברכיים מנסה להפיג קצת מהכאב...
לוקחת אותה ביד...עוצרת, אני הרי כלבה.
איך כלבה לוקחת דברים?
עם הפה פוסטמה, עם הפה...
השקית בפי ובכוחות אחרונים אני מגיעה אלייך.
אתה מלטף אותי ופורס את ידייך לקבל את השקית.
מסדרת במהירות את הסדין על המיטה.
"על ארבע כלבה, מולי" אתה מצווה ואני מיד מבצעת.
מלקקת אותו בהנאה...
- "ועכשיו זונה תתחילי לספור?"
- "כמה?"
-" תחשבי...כמה את חושבת?"
- "100!?" אני בליבי מזועזעת "על 100 הדיקפיקס שאספתי?"
אתה מחייך לך....
(העונש הזה היה ממש ממתק עבורך ובהחלט גם עבורי, צחקנו מלא...
נהנתי להיות חדורת מטרה, נהנתי לשתף אותך בדברים ההזויים שנאמרו לי, נהנתי להיות לך נאמנה, נהנתי שהיית גאה בי שהצלחתי...
היה עונש קשה, אך מהנה, סוחף ומצחיק בטירוף)
-"תחשבי שוב...."
אני חושבת איזה עוד מספר יש שיכול להיות קשור...זונה מספר 31, זאת אני....
אבל כמובן אני אוהבת להתבדח...
- "62, כי אני שמנה כמו 2 זונות...."
שוב חיוך עולה על פנייך...
ועם החיוך מגיעות כבר ההצלפות...
-"לא זונה"
- " 31" אני יורה מפי את המספר הנכון...
ומתחילה בספירה...
פעם בחגורה, פעם עם היד, פעם עם השוט ופעם עם הספנקר...
הכאב...אין לי אפילו איך לתאר...
מידי פעם עוצרת...שמה יד...
מידי פעם מתקרבת לזין שלך לסלק מהראש את הכאב....
-"31" אני סופרת את ההצלפה האחרונה
-"ומה עם אחד לשנה הבאה?" אתה שואל
-" עוד אחד לזונה הבאה..."אני ממשיכה להתלוצץ
הצלפה נוספת מפלחת אותי ואני סופרת גם אותה "32"
וגופי נופל הצידה, מתכדרר כמו כדור.
ראשי מונח על המיטה, נרגעת...
"תחזרי להיות על ארבע, לא סיימתי איתך"