לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעש לבן

לפני 17 שנים. 25 באוגוסט 2007 בשעה 11:46

מולי עומד קיר. הקיר יפה, נעים למראה, אבל קשה וקר למגע.
התמונה שעל הקיר היא הדמיון של מה שיכול להיות מעבר לו, מה שיכול להסתיר אותו ולטשטש אותו.
אבל אי אפשר לטשטש את הקיר. מסביב לתמונה הוא ימשיך לקום.
ומאחורי הקיר היא נמצאת. והקיר מגונן גם עליה. חוצב באוויר את השטח הפרטי שלה.
וכשהיא תבוא, היא תעבור מסביב לקיר, כדי לא לשבור אותו, כדי שישאר גם לפעם הבאה.
כדי שימשיך להיות הקיר שממול.

ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - אני תמיד נמצאת מאחורי הקיר
לפני 17 שנים
nephele​(אחרת) - לך תדע,
אולי יבוא יום והקיר יקרוס והיא לא תזדקק להגנה שלו.

אופטימיות היא תכונה מוערכת.

בהצלחה,

נפילי.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י