לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעש לבן

לפני 16 שנים. 15 בדצמבר 2007 בשעה 14:31

1.
זה דבר אחד לקבל פרחים, אבל לקבל אנימציה מיתולוגית של פרחים זה כבר עונג של ממש.

2.
הדיווח שלך קצר וקולע. כמו אותו קיין חדש, קצר וקולע, שבעזרתו אולי נוכל לשפר את הקליטה שלך.

3.
ועוד בעניין קליטה: אנשים לפעמים לא מבינים את הדבר הכי ברור מאליו. היא התחילה איתך, ואין פה ספק. שאלתי תסריטאי עטור פרסים ושבחים. אם הוא היה צריך לכתוב סצנה כזאת - זה בדיוק מה שהוא היה כותב.

4.
הבעיה עם עלי תאנה היא שמביך לעטות אותם, אבל בו זמנית הם כנראה מאוד מושכים.

5.
כל שיר שאני מנגן מתחבר לי בראש למישהי. אבל האילתור שאני ממשיך אחרי השיר הוא כבר שלי בלבד.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - 5 משותף לשנינו. :)
לפני 16 שנים
להבה חשופה - שקטי יקר:-)

פוסט נפלא!

אבל, אבל, למה למה להרוס *"לי" ולכתוב בפוסט כה משובח את המילה "קיין"?

*להבה חשופה ברגע של פחד {רגיל} לנוכי המילה המבעיתה.

:-)
לפני 16 שנים
להבה חשופה - לנוכי=לנוכח. אוף קיין והשלכותיו עלי.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י