נגררת בכבישי הלילות
חללים כהים ואורות מרצדים לה
נחפזת לאורך חייה
והירח ניצב דומם מעליה
הלילה עוצר נשימה
בתוכה בשקט היא מתה
אך אם תשרוד עד יום המחר
אולי הפחד ילך ממנה
והיא מחכה למחר שיבוא
בוא, בוא, בוא אל תוך חיי
בוא, בוא, הישאר איתי
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
והיא נושמת את שקט הלילה
כמהה להגיע לשם
לוחשת את שמו בלבה
והירח עוקב אחרי דרכה
רק עכשיו, היא תתן ללילה לסגת
אדמה חשוכה מולידה שוב את היום
לבה לא רוצה לעמוד מלכת
והוא קורא לו שיבוא
קורא לו
בוא, בוא, בוא אל תוך חיי
בוא, בוא, הישאר איתי
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
היא תשקר אם היא תגיד שנשכחת
עדיין היא מצפה לך
ועם כל מה שקורה בחייה
הירח נשאר קבוע מעליה
רק היום היא הבינה מה נכון
אבל ביום שקט כמו זה
בתוכה שומעת את אותו הקול
קורא "בוא אל תוך חיי"
קורא לו
בוא, בוא, בוא אל תוך חיי
בוא, בוא, הישאר איתי
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
אף אחד לא אוהב אותי, לא אוהב מספיק
מספיק כדי להציל אותי, לא לא
(Gala)
לפני 16 שנים. 20 בינואר 2008 בשעה 19:09
